ביום חמישי 29/04/2021 התקיימה השקת לאנתולוגיה ׳שוקלת עצמי למוות׳ בנושא הפרעות אכילה בעריכת ד"ר ניקולא יוזגוף אורבך, במתחם בצלאל בקומת הגלריה. זהו נושא חשוב ביותר  שחיבר לקבוצה אנשים רבים שסבלו וחלקם עדיין סובלים מהפרעות אכילה. בצעירותי המילים, אנורקסיה ובולימיה ותופעת השמנת יתר, לא היו מוכרים לי.

​

הערב החל בדברי פתיחה של עורך האנתולוגיה ניקולא יוזגוף אורבך, שריתק את הקהל הרב עם הנתונים המציגים את נושא הפרעות האכילה. בפתח הדברים אמר: "מה שרציתי בחזון שלי באנתולוגיה הזאת, לנסות ולקחת את התופעה שעד לא מזמן נבחנה מנקודת מבט של מנהיגים, או מנקודת מבט חברתית, דתית, תרבותית, מאוד מאוד צרה, כאשר אוכל היה אמצעי שהוצג בספרות כאמצעי הישרדותי, או אמצעי שמשתמשים בו במהלך חגיגות ואירועים. והנה מה שניסיתי לעשות פה באנתולוגיה זה להביא את הקול הייחודי, או לפרוט את התופעה הזאת שנקראת אכילה ומזון, בדרך הסובייקטיבית ביותר מבלי שאנחנו נראה אנשים שמוגדרים כשמנים או רזים דרך הפריזמה הצרה של המערכות הדתיות החברתיות הפוליטיות וכו'.. כלומר לא נראֶה עוד גרגרן כמישהו חוטא ולא נראֶה אותו כאדם שמסמל שפע כלומר שמחשבה שמשהו מסמל שפע קשור באכילה מרובה ורזון מסמל חולשה, ניוון, ריפיון.

​

הרזון נכון גם לגברים וגם לנשים אבל אנחנו בוחנים את הספרות בחתך מאוד כללי, מהתקופה הקלסית ועד לזמנינו יש משהו שהוא כמעט נתפס מרושע באדם שמן. אם תסתכלו ביצירות של צ'כוב או שלום עליכם אז הוא מתייחס לגביר או לעשיר כאל שמן ושבע, השמן מייצג הישרדות מצליח להשיג את המזון. והאנתולוגיה 'שוקלת עצמי למוות' מבקשת בעצם לערער על תפיסות שהתקבעו בספרות. וניסיון אולי להציג משהו קצת יותר מורכב קצת יותר מגוון כפי שמהערכת הספרותית הציגה.

הנושא של הפרעות אכילה הוא נושא שנדון כמעט בכל תחום החל ממדעי הרוח, דרך מדעי החברה ועד למדעים מדוייקים, מדעי הטבע טכנולוגיה, כמעט בכל דיספלינה עוסקים במזון או באכילה. כשאנחנו מדברים על הפרעות אכילה בעצם נשאלת השאלה מהי הפרעת אכילה? מהי הדרך שבאמצעותה אנחנו מגדירים הפרעת אכילה. הפרעת אכילה היא בעצם כל הפרעה בסדרים ובהרגלים שבהם אנחנו מבצעים את פעולת האכילה שלנו ושיש בהם השפעה שלילית על הגוף או על הנפש שלנו.

​

הפרעת אכילה יש בה מקום של בחירה חופשית, זה לא בדיוק בחירה  חופשית, זה לא שזה חופשי, הייסוד הכפוי הוא לא ישיר. כלומר גם אם ישנו איזה גורם רגשי או פסיכולוגי אחר שמשפיע על התופעה, עדיין מדובר בסופו של דבר וזאת אגב  אחת הנקודות שבה נעזרים מטפלים, עדיין יש למטופל יכולת לשנות מהמקום שבו הוא נמצא".

​

בסוף דבריו שיתף את הקהל איך קיבל מהאמנית והמשוררת כוכבה סרנגה את הציור לעטיפת הספר .