בחלק האחרון של האירוע עלו לבמה נילי ארד ובתה חוי לוין ובנה מוטי ארד. חוי לוין נשאה דברים ואמרה: "הערב הנפלא הזה מוקדש לשירת חייה של  של אימא שלי, שבשבילי היא אם אהובה, אחות וחברה טובה" בהמשך סיפרה על דרכה של אִמָּהּ שזכתה לקבל מהוריה דירה בשיכון מצוקה בירושלים, ואִמָּהּ של נילי הביעה דאגה ושאלה אותה: "מה יהיה איתך? מה יהיה אתכם?". האישה הצעירה עונה: "יהיה בסדר". עשרות שנים מאוחר יותר, האישה נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, עוצרת ברמזור  סמוך למקום בו התרחש חורבן הבית ההוא. בהמשך דבריה קראה חוי לוין  את השיר "את תזיזי הרים" שהתפרסם בספר שיריה הראשון "על גב הנמר", בו עונה נילי על השאלה של מה יהיה איתה, שיר המתאר מצבים לא קלים ובכל זאת היא סללה את דרכה אל התהילה. מתוך השיר: "אֲנִי רוֹאָה אוֹתָךְ / כַּפּוֹת רַגְלַיִךְ יִדְרְכוּ שִׁבְרֵי אֲבָנִים / בְּדַרְכֵּךְ אֶל הַתְּהִלָּה. אַתְּ תָּזִיזִי הָרִים / בְּיָדַיִם שֶׁיַּעֲלוּ יַבָּלוֹת שֶׁל תִּקְוָה. / אַתְּ תַּחְזְרִי וְתִבְנִי בַּיִת / לָךְ וְלִילָדַיִךְ / הַשְּׁנַיִם"...

אחרי דבריה של חוי לוין נשאה דברים נילי ארד, שקראה שני שירים מתוך ספרה החדש. הראשון שיר הנושא את שם הספר: "מחר טרם בא" בסיום קריאת השיר אמרה נילי: "אני חושבת שאין מה להוסיף ולצערינו כולנו, הָשִּׁבְעָה עדיין מלווה אותנו. ואני אסיים בתקווה במבט טוב לימים שיבואו וזה קרה  כמו שכתוב בשיר האחרון בספר: "שירה חדשה".

"בְּאֶרֶץ סִין הָרְחוֹקָה / עָלְתָה בִּי הָרוּחַ וְהֵפִיחָה תִּקְוָה / שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי כָּמוֹהָ"... 

בסיום הקריאה אמרה: "נקווה שהשירה החדשה הזו תלווה את חיינו".

לאחר מכן סיפרה נילי ארד שהקדישה את הספר לבלה בגיינסקי בת דודתה, אחות ליבה, שנפטרה לפני כשנה ולדבריה ליוותה אותה בכל חייהן המשותפים. בהמשך אמרה דברי תודה לדוברים. חיים באר, אלי הירש, ציפי גון גרוס, קובי מידן ולנירה תובל מנכ"לית אגודת הסופרות והסופרים העברים, שסייעה לה בהכנת ארגון אירוע השקת הספר: "מחר טרם בא".

​