דיפיקה סינג  ממרגריטה אסאם הודו, הסמכה- תואר שני באמנויות, B.Ed, מורה במקצועה. כתביה משקפים את התצפיותיה האישיות על חיי היום יום. היא החלה את מסע הכתיבה שלה משנת 2011. היא מאמינה שהמילים הנכונות יכולות לשנות את החברה שלנו. כמה משיריה הוצגו ב-The Poet Magazine Womensweb, Changed Forever Anthology, שירת הגלקסיה של אטוניס, מגזין Poetryzine, מגזין Archer, Too Well Away Literary Journal, פסטיבל השירה הבינלאומי של דרך המשי, אנתולוגיה של גלי הים התיכון וכו'. תורגם לספרדית, סינית וסרבית.

דיפיקה סינג  - Deepika Singh

Deepika Singh BLUR NURSERY DAYS

​

Eat, sleep, study and play

This was my childhood.

We lived in a cozy room, blooming with spring all the time.

Time favored, shifted to a mansion.

Worse luck, time was jealous of my euphoria,

Snatched away my crown.

Each night the vacant rooms slay me.

The mansion seized my happiness.

The fight in this unethical world is unending.

The sneaky monarch rules with grace.

I was born timid but time moulded me into loudmouth,

I don't like my hybrid reflection.

But that's what the populace demanded.

From the core of my heart, I really miss my childhood days.

I search myself in the polluted jostling crowd.

Alas! I have lost my innocence,

A child don't judge

A child don't boil in abhor

A child don't thunder with words

Childhood is love, it's a treasure

And the child inside us should remain chirping forever

יְמֵי יַלְדוּת עֲמוּמִים

לְהִתְפַּטֵּם ,לְהִתְנַמְנֵם ,לְהַחְכִּים וּלְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ

זוֹהִי הִתְחוֹלְלוּת יַנְקוּתִי הַמִּתְבַּגֶּרֶת.

דַּרְנוּ בְּחַדְרוֹן מְשׁוֹבֵב נֶפֶשׁ, נָב בְּכָל עֵת אָבִיב.

עוֹנַת הַשָּׁהוּת הַמָּעֳדֶפֶת, הוּבְלָה לָאֲחֻזָּה.

וּבְכִי רַע יַד הַגּוֹרָל, עֵת הַמּוֹעֵד הַמְּקַנֵּא בְּאוּפוֹרְיָה שֶׁל אָנֹכִי,

לָכַד בִּזְהַב כִּתְרִי.

וּבְמֶשֶׁךְ חָשׁוּךְ הַלַּיִל הַחַדְרוֹנִים הַמְּרוֹקָנִים כְּקוֹטְלִים בִּי.

הַנַּחֲלָה אָחֲזָה בְּעֹנֶג חֶדְוָתִי.

הַלּוֹחֲמוֹת בְּזֶה הַחֶלֶד נְטוּל הָאֵתִיקָה רוֹחֵשׁ בְּאָנֹכִי כְּנֶצַח.

הַמּוֹנַרְךְ הַנִּפְתָּל מוֹשֵׁל בְּזֹךְ הַחֵן.

נִבְרֵאתִי כְּנִכְלֶמֶת אַךְ רִגְעֵי הַזְּמַן גָּבְשׁוּ בְּאָנֹכִי קוֹלָנִיּוּת פֶּה,

מְשֻׁלֶּלֶת אַהֲבָה לִדְמוּתִי הַהִיבְּרִידִית הַמְּחוֹלֶלֶת בְּתוֹכְכֵי נַפְשִׁי.

אוּלָם זֶהוּ קוֹל דְּנַן הֶהָמוֹן הַדּוֹרֵשׁ.

מֵעֲמֻקּוֹת לִבִּי אָנֹכִי הָעוֹרֶגֶת לִימָמוֹת יַלְדוּתִי.

תָּרָה עַצְמִי בְּדֹחַק הַקָּהָל הַנָּגוּעַ.

יַלְדּוֹן אֵינוֹ דָּן

יַלְדּוֹן אֵינוֹ נִרְקָח בִּשְׁאָט נֶפֶשׁ

יַלְדּוֹן אֵינוֹ רוֹעֵם מְלָלִים

יַלְדוּת מַשְׁמָע יְצִיר רְגָשׁוֹת הָאַהֲבָה, דְּהַיְנוּ לֵב הַמַּטְמוֹן

וְהַיֶּלֶד הַמְּנַשֵּׁם בְּתוֹכֵנוּ מְיֹעָד לְהִשְׁתַּיֵּר, לְצַיֵּץ עַד נֵצַח חַי עוֹלָם.