אנג'לה קוסטה נולדה באלבניה בשנת 1973. מתגוררת באיטליה מאז 1995. פרסמה 10 ספרים: רומנים, שירה ואגדות באלבנית ובאיטלקית. אנג'לה קוסטה היא אקדמאית, סופרת, משוררת, מתרגמת ומבקרת ספרות. את כתביה ותרגומיה ניתן לראות בכתבי עת ספרותיים ובעיתונים שונים באלבניה, קוסובו ואיטליה. היא כותבת מאמרים עבור העיתון האיטלקי "Calabria Live", מתרגמת עבור Gazeta Rrënjet Le Radici, מגזין בינלאומי "אורפיאוס", כותבת עבור Alessandria Today, Saturno, Nacional, משתפת פעולה עם המגזין הבינלאומי Atunis - בלגיה, לבנון, מרוקו, ארה"ב, יוון, טג'יקיסטן ועוד.
שיריה של אנג'לה תורגמו לשפות זרות רבות ופורסמו ברחבי העולם.
אנג'לה קוסטה - Angela Kosta
לְמַעַן אִמִּי
כָּתַבְתִּי הַשּׁוּרוֹת הַלָּלוּ וְאֵינְסוֹף פְּסוּקִים בְּרוּחַ נֶשֶׁל דִּמְעוֹתַי, נִכְאָבוּת שֶׁל אַהֲבָה אֵלֶיהָ.
אַיֵּה אַתְּ, אִמָּא שֶׁלִּי?
אָנֹכִי הָעֶרְגָה מֵחָדָשׁ לִנְשֹׁק עֵינַיִךְ בְּרחַב אוֹר הַלֵּב הָאוֹהֵב!
אָנֹכִי הַנִּכְסֶפֶת לִלְטֹף יָדַיִךְ הַחֲמִימוֹת כְּשֵׁם שֶׁהָיִית מְחוֹלֶלֶת בְּתוֹכְכֵי אֵי אָז.
כֹּה מִתְאַוָּה אָנֹכִי לָחוּשׁ בְּקִמְטֵי זִקְנָתֵךְ בְּטֶרֶם עֵת, בְּאֶצְבְּעוֹתַי הַלּוֹטְפוֹת פָּנַיִךְ,
בַּל אָנֹכִי הַחֲפֵצָה לִרְאוֹתֵךְ בְּעֵת שֶׁל תְּנוּמַת עוֹלָמִים.
שְׂעָרֵךְ הָאֲפַרְפַּר הִנּוֹ עֵד לַמַּכְאוֹב הַנִּצְחִי;
אֵין לָךְ תַּחְלִיף בְּתוֹכְכֵי רוּחִי; אִמִּי שֶׁלִּי, סוֹפִי;
כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם אוֹהֶבֶת אוֹתָךְ עֲדֵי עַד וּבְאֵין קֵץ
כְּאֵלָה, מְפַעֶמֶת חַי קִיּוּמֵךְ בְּנִשְׁמָתִי;
וְכִי הֵיאָךְ בְּכוֹחִי קִיּוּם מִסְּגֻלּוֹת הָאֱמוּנָה כִּי לְעוֹלָם לֹא אֶרְאֵךְ בְּהַלָּלוּ חַי הַחַיִּים!
בָּעֵת הַזֹּאת חָדַל קִיּוּמֵךְ; וְכִי בַּל יָדַעְתְּ שֶׁהִנֵּךְ שׁוֹכֶנֶת חַיֵּי עַד
בְּתוֹכְכֵי נְשִׁימָתִי ?
הֵיאָךְ שְׁרוּיָה אַתְּ בְּתַרְדֶּמֶת נֵצַח עוֹלָמִים, בְּעֵת שֶׁאָנֹכִי קַיֶּמֶת
בְּהַלָּלוּ הַחַיִּים ?
חִיּוּכֵךְ הַקּוֹסֵם זָכוּר בִּי כְּזֹהַר הַכּוֹכָבִים.
חַי עוֹלַם הַנּוֹסְטַלְגִּיָּה, מְרַתֵּק בְּקִרְבִּי, כְּשֵׁם שֶׁהִנְחַלְתְּ מָאוֹר לְחַיַּי וְגִדַּלְתְּ אָנֹכִי בְּאֹרֶךְ רוּחַ שֶׁל סֵבֶל.
אֲזַי, בְּאַהֲבָה כַּבִּירָה וּלְמַעַנֵךְ, הָשִׂיחִי אֵלַי,
רַק הַשְׁמִיעִי בִּי לְכָל הַפָּחוֹת מִלָּה אַחֲרוֹנָה!
וְכִי הֵיאָךְ אֶחְיֶה בְּזֶה הָאֹפֶן ? אִמִּי שֶׁלִּי, אָנָּא קִרְאִי הַלָּלוּ הַפְּסוּקִים בְּשַׁלְוַת הַנֶּפֶשׁ.
בַּל תִּשְּׂאִי הַס דּוּמִיַּת קוֹלֵךְ!
וְכִי הַלְוַאי וְהָיָה נִתָּן בְּכוֹחִי לִקְרֹא תִּגָּר אוֹדוֹת הַזְּמַן וְאוֹדוֹת רִשְׁעוּת הַמִּיתָה.
אָנֹכִי אֵחָרֵב בַּגּוֹרָל הַמְּצַעֵר וְיָנִיס בָּרָעוֹת וּבָרְשָׁעִים.
אָנֹכִי אֶתְכַּרְבֵּל מֵחָדָשׁ בְּחֵיקֵךְ. בְּדִיּוּק כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתִי בִּהְיוֹתִי יַלְדָּה
הַבִּרְכַּיִם שֶׁבָּהֶן חַשְׁתִּי שַׁלְוָה וְנֶחָמָה
כֹּה צָהַלְתִּי בְּאוֹתָהּ הָעֵת!
כְּשֶׁיָּדַיִךְ לִטְּפוּ עֲמֻקּוֹת נִשְׁמָתִי
וְכָל יֵשׁוּתִי פָּרְחָה.
אִמָּא, אָנָּא מִמֵּךְ, אַל תְּהַלְּכִי בַּתְּוַאי הַמִּשְׁתַּיֵּר מֵעֵבֶר לְכִפַּת רְקִיעַ שָׁמַיִם.
מַלְאַךְ עוֹלָם אִמָּא.
.
הִנֵּךְ לֶיְדִּי
אַתֶּן הַלֶּיְדִּיס,
קְדוֹשׁוֹת, מְעוֹנוֹת, שַׁבְרִירִיּוֹת,
שָׁבוֹת מִמָּאוֹר הַנָּתִיב הַתּוֹעֶה, הַנָּטוּל לְחִישָׁה
בְּכִיָּה נוּגָה שֶׁל חַיִּים מְגֹאָלִים
דֶּמַע עַתִּיר דָּם, גּוּפוֹת שְׂרוּטוֹת בַּצִּפָּרְנַיִם וּמְצוּקַת נֶפֶשׁ זְעוּקָה;
אַתֶּן הַגְּבִירוֹת,
לְהִתְרוֹמֵם!
הֲדִירִי נָא הַשּׁוֹלֵל אֶת הָ"אֵלָה" הַמְּחַיָּה בְּקִרְבֵּךְ;
לַחֲצוֹת לְסַף קְצֵה הָאִפּוּק וְהַבְּרוּטָלִיּוּת
שִׁסְעִי בְּצָעִיף הַמְּעֻמָּם שֶׁלָּךְ.
הַמַּסֵּכָה הַנִּצְחִית הַמַאֲפֶלֶת;
הוֹשִׁיעִי עַצְמְךְ מֵאֲנָשִׁים שֶׁבַּל הֵם יָאִים לָךְ,
נָטַף חִיּוּכֵךְ הַלַּח בִּשְׂפָתַיִךְ;
אַתֶּן הַלֶּיְדִּיס,
לִחְיוֹת וּלְחַיּוֹת מֵחָדָשׁ!
נִשְּׂאוּ מַעַל רָאשֵׁיכֶן
אֶגְרוֹפִים פְּעוּרִים הָאֲחוּזִים בְּכוֹחַ עַזּוֹת הַחַיִּים;
לִפְרֹחַ בְּשֵׁנִית וּלְרַנֵּן ...
בַּת קוֹל שְׂאִי חִיּוּכֵךְ...
הִתְעַנְּגִי מֵהַדְּרוֹר הַפּוֹעֵם בָּךְ וְסוּרִי מִכֶּלֶא הַשִּׂנְאָה.
FOR MY MOTHER… by the international poet: Angela Kosta
I have written several lines and endless verses with my tears, pain of love for her.
Where are you, my mother?
I wish to kiss your eyes with goodness once again!
I want to caress your warm hands just the way you used to do.
I want to feel the wrinkles of your untimely old age with my fingers,
I don’t want to see you in such lethargic condition.
Your grey hair are the witness to eternal suffering;
You are irreplaceable to me,
You are my mother, Sophie;
I will always love you endlessly,
Like a goddess,
You will live in my soul;
How can I believe that I will never see you again in this life!
You won't be here anymore;
Didn't you know that you would be in my breath?
How can you die till I am alive?
Your winsome smile reminds me of the glare of the stars.
The universe of nostalgia fascinates me as you have given light to my life and raised me with the patience of sufferings.
So, with great love for your good sake,
Speak up,
Just tell me at least one last word!
How would I live like this?
My mother,
Please read these verses silently.
Don't be silent!
Ah, I wish I could challenge time and the evil of death.
I will destroy the unfortunate fate and drive away the evils.
I'll snuggle in your lap again.
Just as I did, when I was a kid.
The lap, where I found a tranquility and solace.
How happy I was then!
When your hands caressed my soul deeply
And my whole being blossomed.
Mother,
Please don't go like this to stay beyond the sky.
Translated to English by the international poet: Dilip Mewad
YOU ARE A LADY/ ANGEL KOSTA
You ladies,
A fragile martyr,
Return from the lost path where there is no whisper,
Desperate crying of dirty life,
tears of blood, nail scratched bodies having distressed soul;
You ladies,
Rise!
Stay away from everything that negates the "goddess" in you;
Cross the border of patience and violence
Tear off your faded veil.
The dark eternal mask;
Free yourself from people who don't deserve you,
your moist smile on the lips;
You ladies,
Live again!
Raise your heads
Open fists holding the power of life;
Bloom again to sing…
Smile…
Enjoy your freedom coming out of the prison of hatred.
שירה עולמית
תרגום ועריכה מאנגלית לעברית: איריס כליף