אתה ואני, אני ואתה.
אתה מושך למטה ואני למעלה
אני מדליקה את האור ואתה מכבה
אני רוצה לחיות,אתה רוצה למות
אתה מושך-אני מושכת
קצוות.
מי יותר חזק,אני או אתה
אני פורחת ואתה קומל לי ונובל
אני קונה ואתה זורק
אני מתרחבת ואתה מצטמצם
אני מתבגרת ואתה כבר זקן
אני מאבדת בך אחיזה ומשותקת
קצוות
אני לא נושמת
במלחמה כוללת חוץ ופנים
כשעיניים אל השמיים צריך להרים
כששמש שוקעת במערב
אומרים שלום חבר אח ואב
בליבו הוא איתנו מחזיק לנו יד
נותן לנו כוח שיותר לא נפחד
אנחנו עומדים מסתכלים על חלום
שנעלם ונגוז נעלם גם היום
במלחמה כוללת נפש וגוף
פצוע שרוט ואפילו שרוף
כשאיש לא שומע זעקת החי
שכואב מבפנים עד בלי די
כשליבו מנותק שופע כאב
צריך רק חיבוק להפשיר את הלב
יושבים מסביבו שומעים סיפורים
על שריטות שנותרו כי לא שבו האנשים
במלחמה כוללת אני ואתה
עומדים מול אבן יקרה וקרה
כששתינו עומדים עם אותם מחשבות
לא יודעים מה לומר משדרים רגשות
האדם מתחת לאבן נשאר לי בלב
כולנו עומדים עם אותו הכאב
גם בעיתות מלחמה וגם בעיתות שלום
קמים לעוד בוקר ונגוז החלום
