עטרת קוצים - ברנר רלוונטי כאן ועכשיו

אירוע השקת הספר 'עטרת קוצים' של חוקרות הספרות פרופ' נורית גוברין ורחל סטפק

צילם וכתב: יאיר בן־חיים

מימין: חוקרת הספרות פרופ' נורית גוברין וחוקרת הספרות רחל סטפק

מנחה האירוע: עודד מנדה לוי, משורר,סופר וחוקר ספרותו

מנחה האירוע: עודד מנדה לוי, משורר,סופר וחוקר ספרותו בדברי פתיחה ופרופ' נורית גרץ

חוקרת הספרות רחל סטפק נושאת דברים

אירוע השקת הספר "עטרת קוצים"  בעריכת" שתי חוקרות הספרות, פרופסור נורית גוברין ורחל סטפק. התקיים באולם צוותא בתל-אביב בתאריך 26/05/2017 בבוקרו של יום שישי,  האירוע נערך תחת הכותרת "ברנר כאן ועכשיו"  בציון יום הזיכרון להרצחו ביפו בפרעות  תרפ"א.

יוסף חיים בְּרֶנֶר (י"ז באלול תרמ"א, 11 בספטמבר 1881), נוביה מליני, פלך צ'רניגוב, האימפריה הרוסית  (כיום מחוז צ'רניהיב באוקראינה) - כ"ד בניסן תרפ"א, 2 במאי 1921, יפו).

סרנק מחלוצי הספרות העברית המודרנית, הוגה, עברית המודרנית, פובליציסט ומנהיג ציבור,  נודע במספר שמות עט, כגון בר יוחאי, ח.ב. צלאל, י.ח.ב., ויוסף חבר.

 

בנוסף לשכלולים וחידושים ספרותיים, ברנר קנה לעצמו מוניטין בגין אורח חייו הסגפני ואומץ לבו לצאת כנגד המוסכמות, הניכר באמרות ייחודיות כגון "אף על פי כן" ו"זכות הצעקה". תכונות אלו, יחד עם מותו הטראגי בפרעות תרפ"א, יצרו סביבו הילה שהפכה אותו לדמות כמעט אגדתית בהיסטוריה הספרותית והתרבותית של ארץ ישראל.

הספר "עטרת קוצים", אסופה ראשונה מסוגה, בוחן את תולדותיו של הפרס הספרותי ע"ש הסופר יוסף חיים ברנר, לאורך שבעים שנות קיומו, הספר מכיל את דברי 39 סופרים שנאמרו במעמד קבלת פרס ברנר ומלמד על החיים הספרותיים בארץ בתקופה זו.

עודד מנדה לוי סופר ומשורר וחוקר הספרות, הנחה את האירוע ופתח את האירוע בדברים. הדימוי של עטיפת הספר הוא של המשורר רוני סומק.

 

הפרס  נוסד ביולי 1943 וחולק עד כה ל-51 יוצרים גברים ו-16 יוצרות נשים, מנדה לוי פתח את דבריו בציטוט מדבריה של חוקרת הספרות  פרופ' נורית גרץ מנאום זכייתה בפרס ברנר בשנת תש"ע בסוף שנת 2009 "אני שואלת את עצמי אם ברנר לא אשם בכך שאנחנו נמצאים תמיד שני סנטימטרים מעל המציאות ושני מטרים מתחתיה,  אף פעם לא במישור אחד איתה, לא מסתכלים לה בעיניים, כאילו חיים בירושלים תמידית  בחפירות של הר הבית או בכיפות שעליהן".

בדברים שנשאה אמרת פרופ' גרץ "במציאות שלנו היום שזאת מציאות כל-כך מורכבת והפתרונות שאנחנו נותנים להם כל כך פשוטים שיש שני מחנות שניהם צודקים ומוכנים להיאבק עד מוות על האמת האחת והיחידה שלהם ובטוחים שהאמת של הצד הנגדי, או פסולה אבל יותר מזה היא מסוגלת להביא לחורבן שלנו.

במציאות הזאת ובזמן הזה אנחנו צריכים שפה אחרת, שפה שתגשר בין הניגודים, שפה שמחפשת  ולא מוצאת, שפה של היסוס, שפה  של מנוחה, במקום השפה הבטוחה הזאת שמוליכה את שני המחנות, אבל למעשה היא קיימת השפה של ברנר".

בהמשך עלו ונשאו דברים פרופ' אורציון ברתנא, שסיכם את דבריו באומרו" "האם יצירת ברנר רלוונטית היום? וענה ודאי שהיא רלוונטית, המציאות הישראלית לא רלוונטית, התרבות הישראלית היא לא רלוונטית, יצירת ברנר היא רלוונטית גם רלוונטית".

בהמשך עלתה המשוררת רחל חלפי וקראה מכתביו של ברנר, וסיכמה את דבריה האומרה: "הקוצים של הסבל  ושל הכאב שצומחים מראשו של אדם שנותן את ליבו ומנסה  לעצב תיאור אלה הרגישויות שברנר הביא לנו" , בהמשך נשאו דברים המשורר והעורך רפי וייכרט, מירון ח. איזקסון, הרצל חקק, ולסיום האירוע עלו לבמה שתי חוקרות הספרות, רחל סטפק ופרופסור נורית גוברין שעשו את המחקר ואספו את כל הנתונים הקשורים באוסף הנאומים של זוכי פרס ברנר.

אתם מוזמנים לצפות בקטעי הוידאו, בדברים שנשאו, המנחה, הסופר, המשורר וחוקר הספרות עודד מנדה לוי, פרופ' אורציון ברתנא, פרופ' נורית גרץ, רחל סטפק, ופרופ' נורית גוברין.

בנוסף יש לכם קישורים לשידורים החיים שהיו בפייסבוק עם שאר נושאי הדברים.

חוקרת הספרות פרופ' נורית גוברין נושאת דברים

קישור לסרטון בשידור חי בפייסבוק של האירוע, רפי וייכרט, הרצל חקק, מירון ח. איזקסון, דני הורוביץ, על המחזה פרי עטו "עלילות יחזקאל פייארמן"

פרופ' אורציון ברתנא נושא דברים

פורסם בתאריך: 10/06/2017 אתם מוזמנים להגיב כאן למטה

אתר - 'חדרים-בית הוצאה לאור'