המוזיקאי יובל בילגוראי פתח את הערב בביצוע נפלא לשירם של להקת 'החלונות הגבוהים' 'אינך יכולה ככה סתם ללכת' (מילים: יורם טהר-לב, לחן: של שמוליק קראוס).

ומייד אחר כך החל האירוע.

המופע הוכתר כ'סלאם ג'אם'  והוא החל בדברי פתיחה קצרים והסבר של המשורר אריק אבר על מה שעומד להתרחש על הבמה. "חלקכם בוודאי שואלים את עצמכם מה זה 'סלאם ג'אם', ובכן אני אוהב להגדיר את זה כקלאב שיח בין מילים מושחזות היטב שהמשוררים כאן הביאו עימם והצלילים המאולתרים מהלב של יובל בילגוראי ועד התגובות שלכם. אז לצורך העניין אני בא ואומר: מילים – מילים – מילים ויובל בילגוראי צלילים – צלילים – צלילים, ואתם בלה – בלה – בלה". 

מייד לאחר דברי הפתיחה הזמין את גלעד בלום לבמה שפנה למוזיקאי יובל בילגוראי ושאל אותו אם הוא יכול לתת לו מס הכנסה, שאלה שהובילה לשטף מילים ישירות, קולעות וחוצבות  הקשורות  בדילמה האם כדאי להיות אמן, האם כדאי להיות מועסק או עצמאי,  זה החל כך: "אתמול סבתי שתחייה ואבי שיזכה לחיים ארוכים החליטו לשיחת התערבות, שיחת חתך ממוצעת במשפחה אשכנזית שרק רוצה לדעת שהכל מתנהל לפי התוכנית התוכנית שלשמה כולנו  הגענו לכאן. מה קורה גלעד? מה עם עבודה? הרי אינך מצפה להמשיך ולחיות ככה על חשבון אמך? קום בחור עצל וצא לעבודה". כאן בא תיאור בו הוא  מנסה להסביר למשפחתו היקרה על  תוכניותיו בנושא הכתיבה והנסיון למצוא את עצמו כאמן. ובהמשך השיח עובר למס הכנסה והחוויה שיש לו איתם כעוסק פטור. (ראו סרטון שידור חי)

 

הבאה בתור הייתה ענת אלינב  שכבשה אותי בפשטות הרהוטה, בחן הכובש ובשליטה הכל כך טבעית בהצבת השפה על מסלול החיים והיא הוכיחה שהיא בשליטה מלאה,  אוחזת במושכות השפה,  דוהרת עם המילים אל עולמה הקסום.

 

"אפשר מים? אז אפשר חלב? חלב שקדים עם קש

אפשר קש? רציתי אדום, אפשר אדום?

בעצם בא לי לימונדה. אפשר להכין לימונדה ולחרב על הדרך את כל המטבח?

אבל בא לי.

אפשר עוגיה בריאה? ועוד עוגיה בריאה ועוד עוגיה בריאה

את כל החבילה אפשר?

אפשר רק לעצמי? אבל בא לי

את יכולה לערבב לי, לחתוך, לעשות פול אין, או לקשור, לשרוך לפתוח לכרוך לי את זה

אפשר לשיר לי עכשיו "לדוד משה"?

את יכולה בבקשה עכשיו.

את יכולה שזה יהיה עכשיו?

אפשר שזה יהיה לפני רגע לפני שביקשתי, לפני שבכלל רציתי?

אם בדיוק לפני שרציתי היית מביאה את זה היה אולי פותר את כל הבעיה

אפשר בירה? לא לא? מה זה בירה? אבל למה? למה?

היי מה זה גרגיר של אבק וואו וזה עוד גרגיר של אבק

הוא כאילו חבר שלו? למה?

אפשר מים? מים אפשר?

שקט"

 

אריק אבר הציג בהמשך בספוק אישי אודות החוויה שלו ושל משפחתו כעולים חדשים שעלו מרוסיה, הדיבור הקולח, הנימוקים וחווית הקליטה שלו כילד בישראל.

 

במהלך הערב  עלו שוב לבמה לסירוגין, ענת אלינב וגלעד בלום בליווי צמוד של צלילי הגיטרה עליה פרט המוזיקאי יובל בילגוראי. והפתעת הערב היתה כאשר הוזמן יהודה אטלס להציג  פואמה שכתב 'על בת כיתתי' במקצב הספוקן וורד. (ראו וידאו)

 

לסיום חתם המוזיקאי יובל בילגוראי את הערב בביצוע אקפלה לשיר: My way  של פרנק סינטרה, הייתה זו המילה האחרונה, הטריקה המחשמלת של הערב. שאפו.