top of page

חדש על המדף

נָכוֹן 

  כתב-עת לאוטופיה ודיסטופיה בספרות

גיליון מס' 4 - מאי 2020

מאת: יאיר בן־חיים

נכון - גיליון 4 - מאי 2020.webp

בשער: עטיפת כתב העת: Astounding Sience Fiction, September 1954

גיא פינקלשטיין

*

הָעִיר חָרְבָה בְּרֶגַע,

וַאֲנִי הִבַּטְתִּי לְאָחוֹר,

כִּי לֹא יָכֹלְתִּי אַחֶרֶת.

מִחוּצָה לָהּ הָיָה הַמָּוֶת,

וַאֲנִי לֹא רָצִיתִי לִצְעֹד

אֶל זְרוֹעוֹתָיו הַפְּתוּחוֹת.

יהודה ויצנברג ניב

*

יוֹמַיִם הָלַכְתִּי

לְמִזְבַּח־יִצְחָק

וְהִגַּעְתִּי שְׁטוּף־זֵעָה

וְתָשׁוּשׁ מֵהַדֶּרֶךְ.

כָּל חֲלָבִי שֶׁהֶחְמִיץ

בַּדֶּרֶךְ לְכָאן נִשְׁאַר בִּתְהוֹמוֹת

שֶׁעָלִיתִי בָּהֶם וְהָיָה בָּרוֹת

לְשִׁנֵּי צְבוֹעִים.

יוֹמַיִם הָלַכְתִּי

לְמִזְבַּח־יִצְחָק.

אֶת שִׁלְדֵי קְדוֹשַׁי פִּזַּרְתִּי

כְּאַצּוֹת־יָם כְּחֻלּוֹת

עַל רְצִיפֵי־הַיְשִׁימוֹן וְנִכְמַרְתִּי

מִן הַגַּעְגּוּעִים שֶׁעָלוּ בִּי

אֶל קַרְנוֹת־הַמִּזְבֵּחַ.

גיליון מס' 4 של כתב-העת 'נכון' בעריכת  הסופר והמשורר פרופסור אורציון ברתנא יצא לאור. אתמול קיבלתי את הגיליון המודפס,  ואני מתרשם משמות המשתתפים ומהתוכן המגוון  שמזמין אותי לחוויות אוטופיות ודיסטופיות  מרתקות.

 

מאמר המערכת של אורציון פותח באיזכור רומן מדע בדיוני בשם '2020', ספרה של ד"ר חמוטל שבתאי, רופאה פסיכיאטרית במקצועה ובתו של הסופר יעקב שבתאי. עלילת הספר '2020' עוסקת במגיפה מסתורית הפורצת בעולם שגורמת למידור רודני בחברה האנושית, בשל הצורך לבצע הפרדה בין אנשים חולים לאנשים בריאים. מזכיר לכם משהו?

 

ברתנא רואה בכתיבה הדיסטופית את החשיבות למדע הבדיוני כטקסט של ניבוי, המחדד הרהורים בדבר הצפוי למין האנושי.

 

את הגיליון פותח מבוא ותרגום  מרתק ייחודי ומהנה, מתוך שירת לֵיתִיאָן  בתרגום:  עמנואל לוטם שהגה ותיאר הבלשן והסופר האנגלי ג'ון רונלד רעואל טולקין (1892–1973). טעימה קטנה ושווה לקריאה.

 

גוֹרְלִים הָיָה שְׁמוֹ שֶׁל הָאִישׁ שֶׁנִּלְאָה

מִתְּלָאוֹת, מִמְּנוּסָה מִכֹּחוֹת הַטֻּמְאָה.

וְעִם לֵיל, כָּךְ הָיָה, בְּשָׂדוֹת אֲפֵלִים

לְמִפְגָּשׁ חֲשָׁאִי אָז הָלַךְ לוֹ גוֹרְלִים

עִם רֵעִים נִסְתָּרִים בְּקָרַחַת הַיַּעַר                                   

וּפֶתַע מָצָא בֵּית חַוָּה מָט מִסַּעַר

לְאוֹר כּוֹכְבֵי־אֹבֶךְ, חָשׁוּךְ וְדוֹמֵם

רַק אוֹר נֵר קָלוּשׁ מְהַבְהֵב בּוֹ, עוֹמֵם,

קוֹרֵץ מֵחַלּוֹן שֶׁל הַצְּרִיף הַבּוֹדֵד.

 

 

בהמשך, רשימה של הסופר ועורך אתר 'יקום תרבות' אלי אשד 'הארץ ישראלי הראשון על הירח' העוסקת במסעותיו של האדם אל הירח, בה תוכלו לגלות מי היה לוקיאנוס מסמוסטה? בכל מקרה תחשפו לתקופת השיא של האימפריה הרומאית בתקופת הקיסרים ה"טובים" אדריאנוס, אנטונינוס פיוס ומרקוס אורליוס.

 

עוד בגיליון, מסה מעניינת שכותרתה 'הַרימו את הראש, הַגבּיהו את הצוואר' מאת רן יגיל, עיון בספרו של אורציון ברתנא שראה אור בשנת 1989: "הפנטסיה בסיפורת דור המדינה" עם ההתייחסות של ברתנא לספרים של יורם קניוק, יצחק אוורבוך אורפז ודוד שחר.

 

רשימות נוספות בגיליון 4 שמעון לוי כותב על הדיסטופיה בדרמה הישראלית, צדוק עלון עוסק בלוגיקה של שפינוזה מול לוגיקה של היגל וזיוה פלדמן עוסקת ביצירת אורוול, אחד היוצרים הדיסטופיים החשובים במאה העשרים.

 

בתחום הסיפורים תחשפו לסיפורים מקוריים, כמעט כולם עוסקים במדע הבדיוני. בין הכותבים:  ירון אביטוב, יאיר בן־חיים, אורציון ברתנא, ברק ברתנא, עומר ויסמן, יובל ליבליך, אביבית משמרי ועמיחי שלו. בנוסף, מתפרסם בגיליון סיפור מעורר מחשבות מאת סופר המד"ב האמריקאי, פריץ לייבר, שתורגם על ידי דובי לרר, וראה אור בעברית לראשונה בכתב העת פנטסיה 2000 בשנתו הראשונה, בשנת  1978.

מתפרסם קטע של רומן מאת האחים היהודיים ארקדי ובוריס סטרוגצקי, שכתבו סיפורי מד"ב נועזים בברית המועצות, במחצית השנייה של המאה העשרים, בתרגומו של וועלוול טשרנין, שכתב מאמר קצר כהקדמה לקטע הרומן שתרגם.

המשוררים ששירתם פורסמה בגיליון מס' 4 הם: חגית בת אליעזר, יהודה לייב ויטלזון, בועז טרסי, תמי כ"ץ לוריא, רזיה מזרחי, יהודה ניב, רוני סומק, גיא פינקלשטיין, רחל קרון, שמעון רוזנברג ונועה שקרג'י. שירה מקורית יפה  של משוררים ישראליים, שעניינה מחשבות ורגשות אוטופיות ובעיקר דיסטופיות.

 

בסיום הגיליון מובאת רשימה של וֶועלְוְול טשרנין, חוקר תרבות האידיש ומתרגם. הרשימה עוסקת בתרגום של האחים סטרוגצקי עם פנים נוספים שמגלה טשרנין, על הקשר בין ספרות היידיש שלאחר השואה ובין אוטופיה של למרות הכול.  תוך כדי העיסוק והמפגש האישי עם הרגשת הנגזרוּת הטרגיות קיבל השראה וכתב את השיר הבא.  

 

מַה לַּעֲשׂוֹת אִם שְׂפַת אִמְּךָ

עוֹמֶדֶת לָמוּת בְּכָל רֶגַע?

אִם נִשְׁאַרְנוּ שְׁנֵי הָאַחֲרוֹנִים,

כָּאֵלֶּה שֶׁמְּדַבְּרִים עֲדַיִן יִידִישׁ?

לִתְפֹּס הֲגַנָּה הֶקֵּפִית? לַעֲמֹד גַּב לְגַב

וְלִשְׁלֹחַ לַפָּנִים הָאֲדִישׁוֹת שֶׁל הָעוֹלָם

אֶת מִלּוֹת הַיִּידִישׁ הָאַחֲרוֹנוֹת?

— אֲבָל מִי יְבִינָן?

וְאִם נָשׁוּב עוֹד אַחַת אַחֲרוֹנָה

אֶל הַבֵּן הַהוּא, הַשֵּׁנִי —

אִם נִמְצָא כִּי כַּדּוּר עוֹפֶרֶת לֹא נָשָׂא בְּלִבּוֹ

וְגַם לַמַּאֲכֶלֶת מֵאֵן לְהַסְכִּין,

הַאִם נְחִיל שְׁאֵלוֹת יִמָּלֵט פִּתְאֹם

אֶל עֵבֶר הַנַּחַל, אֶל מוֹרְדוֹת הֶהָרִים.

וְכִי מַה יִּוָּתֵר?

מַה יִּוָּתֵר לְמִשְׁמַע מַעֲנֶה.

הֲגִיגֵי רְפָאִים נִנְטְשׁוּ זֶה מִכְּבָר.

מֵיטַב מִנְחוֹת שַׁי מֵאָבוֹת אָכְלוּ בֹּסֶר.

זִכְרוֹן נֵצַח עַתִּיק בַּמְּגִלּוֹת.

אִישׁ מִנֶּגֶד יִרְאֶנָּה.

 

וּבֵינְתַיִם נָתוּר אֶת,

נִפֹּל עַל,

מִן הֶהָרִים סָבִיב נַשְׁקִיפָה,

וְאַחַר עוֹד נָשׁוּב לְבָתֵּינוּ כְּמוֹ אָז

כְּמוֹ הָיוּ עוֹד כָּאֵלֶּה דְּבָרִים מֵעוֹלָם.

בעז טרסי

אם נשוב

וְהָיָה אִם נָשׁוּב אֶל הַבֵּן הַהוּא

הַהוֹלֵךְ בַּשָּׂדוֹת

אִם יַגִּיעַ עַד כָּאן

אִם נִשְׁאַל מֶה חָלַף בּוֹ

בָּרֶגַע הַהוּא הֶחָטוּף שֶׁל לִפְנֵי —

הַאִם גַּם הוּא יָדַע

עָפָר מְאֻבָּק

שֶׁיָּמִים אֲרֻכִּים מְלַהֵט בְּקַדַּחַת בּוֹרוֹת

מַעֲלֶה כְּסִדְרוֹ עַמּוּדֵי עִירִיּוֹת, חֲרוּלֵי בָּתָה וְלֹטֶם שָׂעִיר וּקְטָלָב.

הַאִם בְּחֻבּוֹ נִטַּעְנוּ שׂוֹרֵק? הַאִם מֵעָלָיו נִבְנֵינוּ מִגְדָּל?

וְאִם לָאו, מַה לָּהֶם לְנַחֲלֵי הָאַכְזָב

אוֹ מַעְיְנוֹת גַּב הָהָר וּבְאֵר הַשָּׂדֶה.

 

וְאִם נָשׁוּב וְנַחֲזֹר אֵלָיו —

הַאִם גַּם בּוֹ נִגָּעוּ יְמֵי אָז וִימֵי שָׁם?

כִּי אָנוּ, אֵפֶר הֶסְתֵּר הַפָּנִים לֹא כִּסָּנוּ

וּבְכָל זֹאת כַּנִּדְמֶה מֻכְתָּמִים סְגִינִים

מִי יָבוֹא יְסִירֵם מֵעָלֵינוּ (וְיָגֵן בַּעֲדֵנוּ)

אוֹ שֶׁמָּא קָהוּ זֶה מִכְּבָר שִׁנֵּינוּ.

עורך: פרופ' אורציון ברתנא,  177 עמ',  54 ש"ח

כתב-עת 'נכון' - אורציון ברתנא - אוטופיה - דיסטופיה 

פורסם בתאריך 04/05/2020

שִׁירָתָא - סֵפֶר שִׁירָה מֵאָלֶף וְעַד
bottom of page