חגיגה ספרותית בציון שלוש שנים
למגזין הספרותי האינטרנטי 'סלונט'
מאת: יאיר בן־חיים
במה מכובדת ניתנה למשוררים וסופרים בבית-היוצר בנמל תל-אביב, בציון שלוש שנים למגזין האינטרנט הספרותי 'סלונט'
בין המשתתפים: לילי פרי, סופרת ועורכת מגזין 'סלונט'. מבקר הספרות רן יגיל סופר ומו"ל הוצאת 'עמדה'. פרופסור ניצה בן־דב. המשוררים: גד קינר קיסנגר, שולמית חוה הלוי, יהודה לייב ויטלזון, סמדר וייל, יוכבד בן־דור, אמנה עריאן ופרופסור דב בהט.
חגיגה ספרותית למגזין האינטרנטי סלונט - צילום: יאיר בן־חיים
המשורר הבא שהוזמן לבמה הוא יהודה לייב ויטלזון שקרא שניים משיריו 'יסוד עולם' ו-'אשרי שיצר'.
דן כנר קרא את דבריו של פרופ' יצחק בן־דוד על שירתו של יהודה לייב ויטלזון. "כותרת הספר של יהודה לייב ויטלזון היא “תועפות בראשית”. כותרת שמעוררת ציפיות. הציפיות האלה יכולות להתממש במהלך הקריאה ויכולות לא להתממש. כאן הן מתממשות.
“תועפות” אין קיום עצמאי בעברית המדוברת וגם הלא-מדוברת. בתנ”ך היא מופיעה בסך הכל פעמיים, אולי שלוש, וגם שם היא לא ממש ברורה. בעברית המדוברת היא מוכרת רק בצירוף “הון תועפות”, כלומר: הון רב מאוד. אבן-שושן, במילון הוותיק שלו, מסביר שהמשמעות של “תועפות” היא (ציטוט): “עוז, רום, התנשאות”. ונראה לי שגם הוא לא ידע מה זה בדיוק ונתן לנו כמה אופציות. אם כך, מהי איפוא המשמעות של הכותרת “תועפות בראשית”? האמת היא שהפירוש הוא לא ממש חשוב. לעומת זאת חשובה העובדה שיש פה צירוף מוקשה, השולח אות הקורא לטקסים ישנים, מקודשים: אל התנ”ך כמובן, ולא פחות מזה אל ספר הזוהר והקבלה".
בקבלה יש לאדם יכולת להשפיע על האלוהות (באמצעות מערכת הספירות, למי שמתמצא). בוודאי כשכותרת השיר מרמזת לפסוק “וצדיק יסוד עולם” מספר משלי. ומי שמתמצא בקבלה יודע שעל פי האמונה הקבלית לצדיק יש כוח להשפיע על האלוהות ובאמצעותו על העולם".
המשורר: יהודה לייב ויטלזון - צילום: יאיר בן־חיים
בהמשך מספרת לילי פרי על המשוררת רות ארטמן שהיא הסנונית הראשונה של סלונט – בית הוצאה למשוררים. בקרוב יראה אור ספר שיריה 'מכאן וממרחקים'. דן כנר קורא שני שירים של ארטמן. 'שרף' ו-'מחבוא.
לקראת סיום של החגיגה נערכה הפתעה לפרופסור דב בהט, סופר משורר וגאולוג ומדען בעל שם עולמי לרגל יום הולדתו ה-85.
דן כנר קרא את שירו של בהט 'האימפרסיוניסטים' ולאחר מכן קרא את ברכתו של פרופסור גבריאל מוקד. "אני שמח לברך את פרופ' דב בהט ידידי ביום הולדתו ה-85 כאשר גם בגיל הזה הוא יוצר דינמי ומפתיע בתחום הספרות בנוסף על היותו איש מדע, גאולוג בעל חשיבות כלל עולמית בגלל גילוי של קשר בין אלקטרומגנטיות לרעידות אדמה. אכן לפנינו יוצר חשוב ומפתיע הנאמן גם מבחינה חברתית וגעגועים לארץ ישראל העובדת היפה של דב.
אין ספק שזאת הייתה מחווה מרגשת ובמבט לעברו של דב בהט ניתן היה לראות שהתרגש עד דמעות כאשר הנגנים טל ונהר נגנו את Happy Birthday.
הערב נחתם בקטע מוזיקלי בנגינה מופלאה של היצירה: 'רפסודיה הונגרית' מאת: דויד פופר, שוב ע"י הנגנים: נהר אליעז בצ'לו, וטל סמנון בפסנתר.
לאלבום התמונות מהאירוע לחצו כאן
לאתר 'סלונט' לחצו כאן
בצהריי יום שישי בתאריך 14.02.2020 נערכה בבית-היוצר בנמל תל אביב חגיגה ספרותית לרגל שלוש שנים למגזין הספרותי האינטרנטי 'סלונט' בניהולה של העורכת והסופרת לילי פרי בשיתוף עם מו"ל 'עמדה' המשורר, סופר ומבקר הספרות רן יגיל.
בדברי הפתיחה אמרה לילי פרי "סלונט הוא סיפור שמלאו לו שלוש שנים, עיקר עניינו של המגזין הוא ביצירות נהדרות שהתפרסמו בו ועוד יתפרסמו בעתיד. יצירות שנשטפו בזרם הגועש בלי שהספיק להישמע קולם הייחודי. חלק מהיצירות הללו נמשו באחת כדי לקבל במה בסלונט ולהעיר את קיומם עוד ועוד עד שידעו עליהם כל יושבי מחוזות הספרות בארץ הזאת".
בהמשך לדבריה של פרי קרא דן כנר את דברי הברכה של פרופסור גבריאל מוקד שנבצר ממנו לבוא מאחר ולא חש בטוב. לדברי מוקד: "האתר שהקימה לילי פרי הוא אחד האתרים הטובים שקיימים ברשת האלקטרונית בארץ בתחום התרבות, ולכן אני שמח שהוא קיים ומגדיל חייל. בהזדמנות זאת חשוב להדגיש יחד עם גיוון היפה ורב האיכויות".
ראשון המשוררים שהוזמן לבמה היה המשורר וחוקר התיאטרון גד קינר (קיסנגר) שקרא שניים משיריו שזכו לפרשנותה של פרופ' ניצה בן־דב. בהמשך הוזמנה לבמה לקרוא המשוררת שולמית חוה הלוי חוקרת בתחום אנוסי ספרד, שהקריאה שניים משיריה, דן כנר את דברי פרשנותו של פרופ' יצחק בן־מרדכי על שירתה.
לאחר מכן, נעשתה אתנחתא מוזיקלית 'תפילה' של ארנסט בלוך, בביצוע נהר אליעז בצ'לו וטל סמנון בפסנתר.
המשוררת יוכבד בן־דור קוראת את השיר 'מים ואהבה' ורן יגיל מציין בדבריו: שיש בשיר רגישות פמינינית נדירה ומלאוּת ראליסטית תודעתית ופנטסטית.
המשוררת סמדר פייל זוכת פרס משרד התרבות לספר ביכורים, מוזמנת אחר כבוד לבמה לקרוא את שני שירים מתוך ספרה "כל היותר מדי". מבקר הספרות רן יגיל דיבר על שירתה: "עדינות פוצעת יש בשירים של סמדר פייל. איזשהו קונטור נשי דק הפורט על נימי לב וחודר ללב הקורא. כאילו העולם מציף אותך ברעש בחזקת כל המוסיף מוסיף, ולא גורע, ואז, כאשר אין הכלים יכולים להכיל עוד את השפע, נולד אותו זרזיף של שיר לירי דק מן הדק שכה נוגע ללב. למשל: "מישהו / מונע עצמו / מבּכי", היא כותבת, "במקום אחר / בתוכך / מתחיל שיטפון".
המשוררת: סמדר פייל - צילום: יאיר בן־חיים
מייד לאחר דברי יגיל זכה הקהל באתנחתא מוזיקלית נוספת, נוקטורן של צייקובסקי בביצוע נהר אליעז בצ'לו וטל סמנון בפסנתר.
המשוררת הבאה שהוזמנה לקרוא משיריה היא המשוררת הערביה אמנה עריאן, שהקריאה שניים משיריה ומבקר הספרות רן יגיל אמר דברים על שירתה. "היה זה כמדומני הפילוסוף שפינוזה שאמר "להתחרט פירושו לשגות פעמיים" ובכן אין מקום להתחרט אלא רק ללמוד מן המקרה ולתקן אותו שהדבר לא יִשָּׁנֶה אם אין הוא טוב בעיניך. אבל הדוברת בשירים של אמנה שקראתי, יש בה משהו אובססיבי מאד אקסטרימי. נדמה כי לעיתים היא מתעקשת להעניש את עצמה. מצד אחד היא לא מניחה לרגע לחלוף, היא עוסקת בו באופן אובססיבי בעיקר דרך האהוב ומצטערת על כך מייד בו-זמנית. אולי זה נובע מחרדת מוות ומכליון שאין לו הסבר לוגי, אפילו בדת עצמה. כך או כך בשני השירים שקראה אמנה ניתן לחוש את הרגע, את ההתחרטות על המעשה באותו רגע ומאותו חד-גיסא גם את חרדת הכיליון שרק המוות האמיתי יכול לגאול ממנה. לא פשוט אך כובש לקריאה".
המשוררת: אמנה עריאן - צילום: יאיר בן־חיים
פורסם בתאריך: 20/02/2020
