מתנה מקורית לשולחן ליל הסדר

הלילה הזה כולו שירה

שירה ישראלית המתכתבת עם ההגדה ועם יציאת מצרים

יציאת מצרים היא האירוע המשמעותי ביותר בהיסטוריה של עם ישראל – האירוע בו הפכנו לעם, וליל הסדר הוא אחד הערבים המשפחתיים היותר משמעותיים, אותו חוגגים דתיים וחילונים כאחד.

 

אסופת השירים שלפניכם מבקשת לחבר את ההגדה למציאות של היום – להווייה הישראלית. לנסות לעקוב, דרך השירים, אחרי סיפור יציאת מצרים כפי שהוא – חי ופועם, לובש ופושט צורה, בתוך החברה הישראלית המתחדשת. להפוך את סיפור יציאת מצריים שהתחולל לפני 3000 שנה לסיפור נוסף, מודרני, ישראלי, לעיתים חברתי ולעיתים אישי מאד.

 

יציאת מצריים הפכה למטאפורה שימושית בשירה ובשפה העברית, ומושגים רבים נוספים הקשורים בפסח קבלו משמעות חדשה. החל מביעור חמץ, דרך העבדות, החירות, המכות וקריעת ים סוף.

 

מאות שירים בשירה הישראלית המודרנית עוסקים ביציאת מצריים ובנושאים הנלווים לה.

אצל אברהם חלפי, למשל, קריעת ים סוף היא הניסיון לעבור את החיים בשלום. הוא שואל את עצמו כיצד ניתן  לחצות את הים למרות המשברים והסערות הפוקדים את האדם.

 

אצל אביחי קמחי ביעור החמץ הוא הניסיון להיפטר מן המשקעים של האהבות הכוזבות.

 

אצל ברי סחרוף העבדות היא התמכרות לתאוות ולהנאות רגעיות. אצל שלומי חסקי הפרעונים של היום הם הזוגות הצעירים הדורשים דירה ובטוחים שהכול מגיע להם. ואצל יוסף עוזר עשר המכות הן המכות שהוא קיבל מרבו בתלמוד תורה.

 

לכל שיר נלווה ניתוח קצר, זווית קריאה אישית, התייחסות קצרה, כשהמטרה היא להנגיש את השירים לקהל הרחב ועם זאת לתת ביטוי לנקודה אחת, מיוחדת, המצויה בשיר, להבהיר את החיבור המיוחד של השיר להגדה, ובעיקר להעלות אפשרות לדיון משפחתי משמעותי ורלוונטי בעקבות השאלות שהשיר מעלה.


 

עורך: מרדכי דוד (מודי) כהן

הוצאת איתמר סדרה לשירה

178 עמודים, 58 ₪

 

ניתן להזמין ישירות בהוצאת חבר לעט

 יואב איתמר yoitamar@gmail.com

052-8815814

בַּמֶּה לְהַתְחִיל / אלי אליהו                                                                           

 

אוּלַי אֲנִי צָרִיךְ לְהַתְחִיל לְנַקּוֹת אֶת חַיַּי,

לְהַתְחִיל, אֲבָל בַּמֶּה לְהַתְחִיל?

אוּלַי אֲסַלֵּק פַּחַד דַּק

שֶׁהִצְטַבֵּר עִם הַשָּׁנִים

וְקוּרִים שֶׁל אַשְׁמָה

שֶׁנִּטְווּ בִּדְמָמָה בַּלֵּילוֹת.

אוֹ אֲגַלְגֵּל תְּחִלָּה אֶת הַבְּדִידוּת

שֶׁכִּסְּתָה אֶצְלִי מִקִּיר לְקִיר

וַאֲנַקֶּה תַּחְתֶּיהָ,

כְּדֵי שֶׁתָּשׁוּב וְתַּבְרִיק רִצְפַּת נַפְשִׁי

כְּאִלּוּ לֹא דָּרְכוּ עָלֶיהָ

מֵעוֹלָם.

וְאוּלַי אֶדְחֶה זֹאת לְפַעַם אַחֶרֶת. אַחֲרֵי הַכֹּל,

עֲדַיִן אֶפְשָׁר לְהַלֵּךּ פֹּה, וְגַם הַחַלּוֹנוֹת,

יֵשׁ לוֹמַר, עֲדַיִן רוֹאִים דַּרְכָּם

אֶת הָעוֹלָם. וְחוּץ מִזֶּה,

הַשִּׁיר הַזֶּה.

וְתוֹכוֹ הָרָצוּף אַהֲבָה.

 

אֵלּוּ הַמַּכּוֹת / מואיז בן הראש 

 

וְהָיְתָה

מַכַּת לֵדָה

מַכַּת הוֹרִים

מַכַּת מוֹרִים

וּמַכַּת דּוֹדִים

מַכַּת מִשְׁפָּחָה

מַכַּת עֲרָבִים

מַכַּת עֲלִיָּה

מַכַּת צִיּוֹנוּת

מַכַּת יְהוּדִים

מַכַּת חֹסֶר אוֹנִים

 

וְעַל כָּל מַכָּה שֶׁלָּקִיתִי עַל הָאֲדָמָה

לָקִיתִי חֲמִשִּׁים עַל הַיָּם

וּמָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים מֵעַל הַיָּם

 

עַד שֶׁבָּאָה אִשְׁתִּי

אָחֲזָה בִּי חָבְקָה בִּי

לְלַמְּדֵנִי עַל כָּל הַיֹּפִי שֶׁבָּעוֹלָם

כָּל הַיֹּפִי מֵעַל הַמַּכּוֹת.

עַצְמָאִי / יואב איתמר
 

לְעִתִּים תֶּחְוֶה מַכָּה שֶׁל דָּם בְּאֶמְצַע הַגִּלּוּחַ,
תֵּאָלֵץ לִבְלֹעַ צְפַרְדֵּעִים,
אֲבָל אֶת הַמַּטּוֹת תַּשְׁאִיר בַּבַּיִת,
אֶת הַמִּדְבָּר הַנַּח לַאֲחֵרִים.

 

לִפְעָמִים תִּצְטָרֵךְ לִקְרֹעַ אֶת הַיָּם.

יִהְיוּ יָמִים שֶׁל חֹשֶׁךְ

וְיָמִים שֶׁל גֶּשֶׁם וּבָרָד,

אַךְ כַּאֲשֶׁר תֵּצֵא מִמִּצְרַיִם תֵּדַע

שֶׁעָשִׂיתָ זֹאת בְּעַצְמְךָ.

 

אָז אִם מֵאֹפֶל יִתְקַשְּׁרוּ אֵלֶיךָ

וְיַצִּיעוּ לְךָ אֶת טוּב מִצְרַיִם,

אֱמֹר שֶׁכְּבָר אָכַלְתָּ דַּי מֵעֵץ הַדַּעַת

כְּדֵי לֹא לִהְיוֹת עַבְדָּם שֶׁל אֲחֵרִים.


כָּל יוֹם תּוֹצִיא מַיִם מִן הַסֶּלַע,

אֲבָל הַיּוֹם זֶה רַק בְּדִבּוּרִים.
 

 

מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת / יענקלה רוטבליט

כָּשַׁל כּוֹחַ הַסֵּבֶל 
לֹא יָכֹלְתִּי לָשֵׂאת 
דַּי זֶה דַּי אָמַרְתִּי 
אֲנִי מֻכְרָח לָצֵאת 
אֶת הָעֶבֶד שֶׁבִּי 
לְהַשְׁאִיר מֵאָחוֹר 
בְּמָקוֹם שֶׁאֵלָיו 
לְעוֹלָם לֹא אֶחְזֹר 

אֵין עוֹד מַה לְּהַגִּיד 
נִגְמְרוּ הַמִּלִּים 
אֵין לִי מַה לְּהַפְסִיד עוֹד 
מִלְּבַד הַכְּבָלִים 
שֶׁחָתְכוּ עַד זוֹב דָּם 
וַעֲדַיִן אֲנִי שָׂרוּט 
הַלַּיְלָה הַזֶּה אֵצֵא 
מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת 

וְיֵשׁ מַשֶּׁהוּ בִּי 
כְּמוֹ יָרֵחַ מָלֵא שֶׁל נִיסָן 
שֶׁקּוֹרֵא לִי לָקוּם 
וְחוֹזֵר וְקוֹרֵא כָּל הַזְּמַן 
לָצֵאת לְמַסָּע שֶׁכֻּלּוֹ סִכּוּנִים 
לִקְרַאת שֶׁמֶץ סִכּוּי 
לְסוֹף דִּמְיוֹנִי מְאֻשָּׁר וְהָזוּי 

בֶּאֱמֶת יֵשׁ מַצָּב 
שֶׁמֵּרֹאשׁ אֵיזֶה הַר 
אֶרְאֶה מֵרָחוֹק 
הַבְטָחָה לְמָחָר 
שֶׁאוּלַי לֹא יָבוֹא אֲבָל 
גַּם אִם בַּדֶּרֶךְ אָמוּת 
הַלַּיְלָה הַזֶּה אֵצֵא 
מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת 

עַבְדוּת בְּרַאס אֶל שָׂטָן – בְּאַדְמַת סִינַי 2003 / מתי שמואלוף

 

לֹא כָּל הָעֲבָדִים יָצְאוּ מִמִּצְרַיִם

אָמְרוּ לִי רַגְלֵי 17-16 שְׁעוֹת הָעֲבוֹדָה

שֶׁל אִיסְמָעִיל בֶּן הַ-13.

האסופה לא באה בשום אופן להחליף את ההגדה הקיימת, אלא להוסיף עליה נדבך. לאפשר לכל אוהבי השירה ומשפחותיהם להוסיף גם שיר אחד או שניים מן השירה הישראלית, לשולחן הסדר, ודרכם להרחיב ולהעשיר את סעודת החג.

 

האסופה מתמקדת בשירים שנכתבו בישראל בחמישים השנים האחרונות, דהיינו בשירה הישראלית המודרנית. היא מכילה 70 שירים שנבחרו מתוך מאות. משוררים ותיקים וידועים לצד משוררים צעירים: יהודה עמיחי, נתן אלתרמן, אמיר גלבוע, דן פגיס, לאה גולדברג, אריה סיון, אברהם חלפי, דוד שמעוני, מאיר ויזלטיר, אדמיאל קוסמן, טוביה ריבנר, רוני סומק, רבקה מרים, חמוטל בר-יוסף, ברי סחרוף, יענקל'ה רוטבליט, יואב איתמר, אלחנן ניר, אלי אליהו, ועוד ועוד.

 

מאחורי היוזמה לאסופה זו עומד מרדכי (מודי) כהן, מורה ומדריך לספרות באיזור ירושלים, מטעם משרד החינוך. בעל תואר שני בספרות ובהיסטוריה, מעביר סדנאות לכתיבה יוצרת. כהן צירף אליו מערכת בת חמש מורות בכירות לספרות שהקדישו שעות רבות למיפוי השירים ולהחלטה מה מתאים להכלל באסופה.

 

ספר חובה ליד ועם ההגדה...

 

● דרך חדשה לחגוג את ליל הסדר

● דיון, שיח ושיג מסביב לשולחן החג, הישראליות במיטבה

● עכשיו מדבר עם העבר ושניהם ביחד הופכים את ערב החג למשפחתי וערכי

● סדר פסח כשירתו...

● המתנה המושלמת לערב ליל הסדר.

מִדֵּי בֹּקֶר / אריה סיוון

 

מִדֵּי בֹּקֶר אָדָם מִתְעוֹרֵר

עַל שְׂפָתוֹ שֶׁל יַם הַמָּחָר

וְשׁוֹאֵל אֶת עַצְמוֹ: לַחְצוֹת

אוֹ לֹא לַחְצוֹת

פורסם בתאריך 02/04/2016 אתם מוזמנים להגיב כאן למטה