ספרים חדשים בנושא השואה

חדש בחנויות - בסטימצקי וצומת ספרים

"כאן אין למה" – רוחמה (רומה) חנצ'ינסקי

"חדרים-הוצאה לאור"

 

הספר כאן אין למה של הסופרת רוחמה (רומה) חנצ'ינסקי, ספר תיעוד – מסמך היסטורי חשוב, עדות ראשונה מן הזוועה של תופת השואה.

כאן אין למה היתה תשובתו של ד"ר מנגלה הידוע לשמצה לרומה, להלה דודתה ולמיליוני היהודים שנלכדו בידי הנאצים. כתיבת הספר היא מימוש הבטחתה של רומה – הבטחה שנתנה ברגעים האפלים ביותר בהיסטוריה האנושית.

הנערה רוחמה חנצ'ינסקי (רומה בפולנית), בתו של עיתונאי, חוותה את חיי היומיום היהודיים בוורשה בימים שלפני הכיבוש הגרמני ואחריו, והשתתפה במרד גטו ורשה. האש שהבעירו הנאצים בגטו והעשן הבריחו אותה אל מחוץ למחבוא, אל רצף מאורעות השנים ההן.

את שנות המלחמה שרדו רומה ודודתה הלה, כלואות במחנות ריכוז בפולין ובגרמניה.

את הספר כתבה רוחמה חנצ'ינסקי בפולנית, שפה האם שלה. כאן אין למה הוא סיפור הישרדות נוקב הפורש בפני הקורא את מאורעות השואה. לא קל היה לכתוב אותו אף שתכניו מעמידים את הקורא מול אימי השואה, הספר קולח, אמין ונקרא בנשימה עצורה. קריאתו מממשת את הבטחתה של רומה – לעולם לא אשכח.

 

 

מספר עמודים: 332 מחיר: 82 ש"ח.

"בּוֹר" - סיפורו של מחנה לעבודת כפייה, 1944-1943  

מבחר עדויות -      עריכה מדעית: ד"ר רוברט רוזט

"יד ושם- הוצאה לאור"

 

חֲסַר דּעֵָה שֶׁכּשַָׁל וקְָם ושְׁוּב צוֹעֵד

ינַעָ קַרסֹל וּבֶרךְֶ כּמְִתּוֹךְ כּאְֵב נוֹדדֵ

אוֹ שׁוּב יצָא לדֶַּרךְ, כּצְִפּוֹר יפְִרֹשׂ כָּנף

לֹא יעֵָז לפְַגּרֵ, בּוֹר יקְִרֹץ לוֹ, אַךְ לשַָּׁואְ.

(עברית: משה גנן)

 

 

שורות מתוך השיר "מסע מזֹרז" של מיקלוש דנוֹטי, משורר הונגרי ממוצא יהודי, מגדולי המשוררים ההונגרים במאה העשרים, שהיה אסיר במחנה לעבודת הכפייה בּוֹר ונספה בעת פינוי המחנה. לאחר המלחמה נמצא בקבר אחים. השיר נתגלה בכיסו.

מיקלוש דנוֹטי היה אחד מאלפי היהודים ההונגרים שנשלחו בשנים 1944-1943 כעובדי כפייה למחנה בּוֹר שבסרביה וגורלו היה כגורלם של כמחצית מן הגברים היהודים שנרצחו בעת פינוי המחנה. סיפורו של המחנה ועובדי הכפייה שבו, שנכללו בהם לצד היהודים גם קבוצות אחרות, הוא סיפור עלום מעט בהיסטוריוגרפיה של תקופת השואה. הספר שלפנינו הכולל שמונה פרקי זיכרונות של עובדי כפייה לשעבר בבּוֹר, שישה יהודים, איש עדי יהוה, נוצרי בן הכנסייה הנאזרינית ושתי עדויות שנגבו מיד בתום המלחמה משקף את המציאות שהתקיימה במערכת שירות העבודה ההונגרי.

שמונה מעובדי הכפייה ממלאים שליחות חשובה בהביאם תמונה מהימנה ואמיתית על בּוֹר ועל הגילויים הלא אנושיים שהתרחשו בה. העדים מספרים על התנאים הקשים במחנות השונים בבּוֹר, על המחסור במזון, העבודה הקשה וההתעללויות הנוראות שבמהלכן מתו יהודים רבים. רבים אחרים נרצחו בזמן פינוי המחנה. העדויות הללו שופכות אור על אחד הפרקים הקשים בסיפור שואת יהודי הונגריה והן משמשות פה למי שלא שרדו את הניסיון הנורא.

 

הסיפור של בּוֹר כפי שהוא עולה מן העדויות משקף בעיקר את המציאות שהתקיימה במערכת שירות העבודה ההונגרי. מלכתחילה הייתה זו מציאות קשה אבל לא קטלנית דווקא שהתערבבה בה אנטישמיות עזה ולפעמים אכזריות קיצונית. רק ברבות הזמן נעשתה המערכת הזאת רצחנית באופן גלוי. כמחצית מן הגברים היהודים בבּוֹר נרצחו בצרוֶונקה — קבוצה גדולה של גברים נורתה שם בידי אנשי ס"ס בסיוע החיילים ההונגרים ששמרו על עובדי הכפייה. אחרים חוו את מלוא עוצמתו של המשטר הנאצי כשחצו את הגבול מהונגריה לאוסטריה בתחילת 1945 ונכלאו במחנות הנאציים. העדויות בספר הזה שופכות אור על חוויותיהם של עובדי הכפייה בבּוֹר ותורמות רבות להבנתנו את מערכת שירות העובדה ואת שואת יהודי הונגריה.

 

מקבץ העדויות מלווה במבוא היסטורי מאת ד"ר רוברט רוזט, מנהל ספריית יד ושם, העוסק במערכת שירות העבודה בהונגריה בזמן מלחמת העולם השנייה. תחומי המחקר של ד"ר רוזט הינם: שואת יהדות הונגריה, מערך עבודות הכפייה בהונגריה, עמידה והצלה וההיסטוריוגרפיה של השואה.

 

מספר עמודים: 182 מחיר: 80 ש"ח
 

"אחד מכל שמונה"

יהודים בשורות הפרטיזנים ובמחתרות ביוגוסלוויה במלחמת העולם השנייה.   מאת: ראול טייטלבאום

​"יד ושם- הוצאה לאור"

 

למן הימים הראשונים השתתפו יהודי יוגוסלוויה במלחמה הקשה והאכזרית נגד הכובש הנאצי ועוזריו המקומיים. הם התגייסו לשורות הפרטיזנים ורבים מהם הגיעו לתפקידים צבאיים ופוליטיים בכירים, רשמו פרקים מפוארים של גבורה אישית ושל הקרבה בלחימה למען עצמאות ארצם ונודעו בתור גיבורי מלחמה לאומיים. כ-15% אחוזים מכלל אוכלוסיית יהודי יוגוסלוויה הבוגרים השתתפו בלחימה, השיעור הגבוה ביותר של היהודים שהשתתפו במלחמה נגד גרמניה הנאצית.

הספר אחד מכל שמונה הוא פרי מחקר המבוסס על תיעוד נרחב מן התקופה, והוא מביא פרטים רבים על השתתפותם של היהודים אזרחי יוגוסלוויה בפעילות המחתרתית ובלחימה בתנועת הפרטיזנים בארץ זו בשנות מלחמת העולם השנייה. לפעילות זו נודע תפקיד מכריע לא רק בלחימה בפועל אלא גם בעיצובה הפוליטי של מדינת יוגוסלוויה בשנים שלאחר המלחמה. הספר שופך אור על נושא חשוב זה שעד עתה לא הוקדש לו מקום ראוי במחקר בארץ ובעולם, ומוסיף פרק נכבד לחקר תולדות יהודי יוגוסלוויה בשואה. ראול טייטלבאום, מחבר הספר, רואה בו גם מילוי חובת כבוד אישית בתור מי שגויס למאמץ הלחימה הפרטיזנית בהיותו נער צעיר. הספר מיועד לקהל הרחב, וכל המתעניינים בתולדות השואה וההתנגדות המזוינת ימצאו בו עניין רב.

על  המחבר

ראול טייטלבאום, עיתונאי וחוקר, נולד ב-1931 בפְריזרְֶן שבדרום קוסובו. בהיותו בן אחת−עשרה הצטרף עם הוריו לשורות הפרטיזנים היוגוסלווים שפעלו באלבניה. בני המשפחה נתפסו בידי הגרמנים והובאו למחנה ברגן−בלזן. ראול טייטלבאום עלה עם אמו לישראל ב-1949. הוא פרסם מאות מאמרים, תחקירים ומסות בנושאים כלכליים, חברתיים, פוליטיים והיסטוריים, הקשורים לחברה בישראל. הוא מלווה את מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל מאז הקמתו והיה מיוזמי הפרויקט "תרומת ניצולי השואה להקמתה של ישראל והתפתחותה". עסק במשך 40 שנה ככתב כלכלי, ופרשן בכנסת ב"קול העם", וכ- 30 שנה בעיתון "ידיעות אחרונות" כשבתפקידו האחרון שימש ככתב העיתון בגרמניה. בתקופה זו עשה ראיונות היסטוריים עם בנו של אדולף אייכמן ועם מזכירתו האישית של היטלר. אחרי יציאתו לפנסיה המשיך וכתב טורי דעות בעיתון גלובס. ראול משמש נציג מרכז הארגונים ביד ושם ופעיל במוסד זה. מספריו: הפתרון הביולוגי: שערוריית הפיצויים האישיים לניצולי שואה (הקיבוץ המאוחד, 2008), זהב השואה (בשיתוף עם משה זנבר) (מורשת, 2000) ועוד. ראול טייטלבאום חי במרכז ירושלים כ- 60 שנה ביחד עם אשתו עליזה טיילבאום, ביוכימאית וחוקרת סכרת בעברה ופסלת היום, אב ל-2 בנות וסב גאה ל-4 נכדים. שתיים מנכדותיו משרתות כיום בצבא.

 

 מספר עמודים: 414 מחיר: 103 ש"ח

משטרת הגטו  היהודית בוויליאמפולה:

מסמך גטו קובנה      עורכת: דליה עופר

​"יד ושם- הוצאה לאור"

 

משטרת הגטו היהודית בוויליאמפולה הוא תעודה מיוחדת וחשובה להבנת תפקידה, פעילותה וזהותה העצמית של המשטרה היהודית ושל החיים בגטו קובנה בימי השואה. חשיבותו רבה גם להבנת הבעיות הכרוכות בתפקידן של המשטרות היהודיות בתקופת השואה, על אף אופיין המיוחד בכל גטו וגטו.

כתב היד מחזיק 253 עמודים מודפסים ביידיש שנכתבו ע"י שוטרים יהודים בגטו קובנה והוטמנו בו כחלק מארכיון המשטרה כולה, באביב 1944, חודשים ספורים לפני חיסולו של הגטו. (הארכיון כולו ובו כ-40,000 דפים ולמעלה מ-30,000 מסמכים שהוטמנו בשתי תיבות פח גדולות, התגלה בשנת 1964 בזמן חפירות לבניין).

בספר זה, מגוללים מחברי המסמך, שוטרים יהודים בגטו, את קורות המשטרה היהודית מהקמתה ועד סתיו 1942, התפתחותו של המנגנון המשטרתי והמבנה ההיררכי שלו, היחסים בין משטרת הגטו למועצת הזקנים ולמשרד העבודה, הקשרים עם הגרמנים ועם הליטאים, החיכוכים והמתחים עם תושבי הגטו והצורך באכיפה כמעט בכל ארגון החיים הפנימיים של היהודים בגטו ועוד. ובין לבין, נפרש גם סיפורו של גטו קובנה כולו עד לאחר הגירוש הגדול – השבועות הראשונים לכיבוש הגרמני, הפוגרומים והרציחות ההמוניות, רציחתם של יהודי גרמניה שגורשו לקובנה בדצמבר 1941, הגירושים למחנות העבודה בריגה.

החיבור משטרת הגטו היהודית בוויליאמפּוֹלֶה הוא סיפורה של משטרת הגטו הנשזר בסיפור תולדותיו של גטו קובנה על האירועים המרכזיים שהתרחשו בו, תושביו ומוסדותיו ונושאים מרכזיים מחיי היום-יום, ובכללם בעיות עבודת הכפייה ומקומות העבודה השונים, המצב הכלכלי, בעיות הדיור, היחסים הבין-אישיים והפערים המעמדיים והחברתיים בקרב אוכלוסיית הגטו.

 

פרופ' דליה עופר (בדימוס) עמדה בראש הקתדרה לחקר השואה ויהדות מזרח אירופה ע"ש מקס וריטה הייבר, במכון ליהדות זמננו ובמרכז מלטון לחינוך יהודי בבית הספר לחינוך.

כיהנה כראש המכון ליהדות זמננו ע"ש אברהם הרמן, באוניברסיטה העברית בירושלים, וכן עמדה בראש המרכז הבינלאומי לחקר האנטישמיות ע"ש וידאל ששון באוניברסיטה העברית. פרופ' עופר היתה נציגת האוניברסיטה העברית בוועדה האקדמית של יד ושם וחברת הנהלת המרכז לחקר השואה ביד ושם. כנציגת באוניברסיטה העברית עמדה בראש חבר הנאמנים של בית הספר התיכון ליד האוניברסיטה ושמשה כיו"ר הוועדה המקצועית להיסטוריה במשרד החינוך, ובמספר ועדות מטעם המועצה להשכלה גבוהה. פרופ' עופר הרבתה לפרסם בעברית ובאנגלית בנושאים שונים בחקר השואה, העלייה לארץ ישראל, וזיכרון השואה בישראל.

 

 

 מספר עמודים: 482 מחיר: 115 ש"ח

 

פורסם בתאריך: 04/05/2016