ראשן הדוברים היה פרופסור עוזי שביט שדיבר על כתיבתו של אמיר אור: "אמיר אור משורר, משורר  אמיתי. אלא שלא ניתן להפריד במקרה של אמיר אור,  בין יצירתו כמשורר לבין מכלול עשייתו  הספרותית,  שכן שירתו אינה מנסה ליצור יש מאין ומקורותיה אינן אישיים בלבד, אלא היא צומחת על בסיס מרחבים גדולים של שירה ותרבות,  קלסית ומודרנית, מערבית ומזרחית, עברית ורב-לשונית. התמצאותו של אמיר אור במלא המרחב הפואטי ההיסטורי והעכשווי, העברי והאוניברסלי ושליטתו המוחלטת בכלים הטכניים המגוונים של השירה,  אפשרו לו כמו לגדולי הציירים והפסלים שיצירתם החדשנית התפתחה על בסיס הכשרתם היסודית ושליטתם בטכניקה השלמה,  ליצור קוֹרְפּוּס שירי רחב מקורי ומגוון המפליא באושרו התמטי הפיגורטיבי והפרוזודי. קוֹרְפּוּס יְצִירָתוֹ שהוא גם פרסונלי וגם א-פרסונלי גם עברי ישראלי וגם אוניברסלי.

קשה להגזים בתרומתו של אמיר אור לתרבות השירה העברית. כמתרגם, עורך, יזם ומורה העשיר מאד את הסצנה השירית הישראלית ואם זאת אי השקט היצירתי שלו דחף ודוחף אותו שוב ושוב לאֶקְסְפֵּרִימֶנְטִים חדשים כדוגמת הרומן החדשני הגדול שלו על דוד המלך "הממלכה", שבו הסיפור המקראי והלשון  המקראית פוגשים את המציאות הישראלית, את הלשון העברית הישראלית העכשווית ומאפשרים לקורא להתבונן מחדש בו-זמנית קדימה ולאחור, הן במציאות הפוליטית והלשונית של ממלכת דוד המקראית והן בזו של הממלכה הישראלית הנוכחית.

יצירתו העשירה של אמיר אור מלמדת אותנו את סוד הצמצום".