ראיון עם האחים המשוררים הרצל ובלפור חקק ראיון המסכם את תקופת כהונתם לסירוגין, בתפקיד יו"ר אגודת הסופרים העברים במהלך שתיים עשרה השנים האחרונות. כל אחד מהם כיהן כשלוש קדנציות. במהלך כהונתם תרמו לקידום פרויקטים ספרותיים, ולרווחת חברי האגודה באירועי תרבות ששמו על המפה את השירה והסיפורת העכשווית.

 

הם פעלו מתוך מחויבות לעבר ומתוך נאמנות למורשת של המייסדים, אך גם מתוך ראייה לעתיד ורצון לטפח דור צעיר של כותבים. לכן קיימו אירועים שנתנו כבוד לקלסיקונים של הסופרים העברים, לצד תחרויות כתיבה לצעירים, פרסום אנתולוגיות של תלמידים בבית ספר יסודי ובחטיבת הביניים.

 

ביוזמתם  הוענקו אותות לגופים ולאנשים שתרמו לתרבות העברית: ייסדו את טקסי "יקיר/ת אגודת הסופרים העברים", וכן "אות קסת הזהב" למי שתורמים במעשיהם לתרבות העברית.

 

לא אחת מתוך דאגה לפרט: הם יזמו באמצעות האגודה להעניק תמיכה לסופרים ומשוררים במצוקה.

 

הם ראו לנכון  להוציא את הסופרים ממגדל השן, ולחברם לפריפריות: במשך השנים האחרונות היו עשרות ימי התנדבות בעיירות פיתוח וכפרי ילדים. וגם בתקופת הסקאדים על שדרות הם הגיעו לשם וקיימו שיעורים מיוחדים בכיתות של העיר שדרות.

פעולה חשובה במעלה הם קיימו קשר עם אגודות סופרים בעולם: ארחו משלחות סופרים שהגיעו לישראל ויזמו גם משלחות סופרים לארצות שונות.

הם טיפחו קשר עם מרכזי תרבות אחרים, וקיימו פעילות ספרותית קבועה במוסדות אלה, כמו  'מוזיאון בית יוסף באו' בתל אביב ועם 'מוזיאון חצר היישוב הישן' בירושלים.

הדגש היה בשנים אלה על אירועים למען הלשון העברית. השיא היה בתשע"ה באירוע "העבריה" בירושלים. וכן היו יוזמות של אירועים בהיכל התרבות בנתניה "מילה שלי", בהפקה של מירי דבי קריצלר ואביבית לוי.

 

קשר מיוחד טיפחו  עם בית ספר 'תלמה ילין' ועם בית ספר 'הכפר הירוק', למען מיזם הזמר העברי. המפיק היה אמנון ברנזון. הכוונה במיזם זה להביא לתלמידים את הזמר כפס הקול של התרבות העברית. המיזם עדיין בראשיתו, ויש מצגת ביו טיוב: "תרבותנו היא מולדתנו".