ספרה החדש של המשוררת ענת זגורסקי שפרינגמן "כלה קרננית"  מעורר את השאלה המתבקשת, שנשאלה  בערב השקת הספר ע"י המנחה המשורר אביחי קמחי.

"מזה השם המוזר הזה שהענקת לספרך החדש".  ועל כך השיבה ז'גורסקי   "השם לספר לקוח  משם הציור שבכריכה,  זאת עבודה שהוצגה במוזיאון יפו בשנת  2010. כשחקרתי את הנושא פשוט רציתי לעשות כלה עם קרניים, מאחר וגיליתי שבמילון לא מופיע הביטוי אשה קרננית, שאבתי את הביטוי מסיפור נפוץ באירופה, המדבר על  הסדר בין האיש הכפרי לפריץ בעל האחוזות שניתנה לו הזכות  לשכב ראשון עם הכלה של הכפרי,  ובתמורה  אפשר הפריץ לכפרי לצוד ביערות שבבעלותו,  ומכאן טבעי היה לי לכנות אותה  אשה קרננית.

 

פרופסור נורית גוברין, חוקרת הספרות היתה ראשונת הדוברים, דיברה בשבחה של כתיבת שירתה של זגורסקי. גוברין ציינה כי שיריה של זגורסקי, "תמציתיים, מרוכזים, גבישיים. לא אחת מילות השיר חדות, פוצעות, אכזריות. יש בשיריה הסתכלות מפוכחת בעולם, מבלי להסתיר ולהתעלם מן הרוע והאכזריות שבו. הטון הוא שילוב של ציניות מעורבת בהומור".

 

בהמשך התייחסה גוברין למוטיב ההסתרה בשיריה של זגורסקי והביאה לדוגמה את השיר "אהבת אשת לוט" : "אשת לוט שבי / נכנעת לטעמי השמים. // גופי / משכן לנציבי זיכרון סדומיים, השיר נכלל במחקרה של גוברין: "המבט לאחור – שירי אשת לוט", בכרך ה' של ספרה 'קריאת הדורות – ספרות עברית במעגליה' הכולל כ-60 שירי אשת-לוט.

 

נושאת הדברים הבאה היתה המשוררת יערה בן דוד, שציינה שקיימת הצטלבות מעניינת של מוטיבים מיתיים יווניים עם דומיהם מהמקרא.

 

בהמשך הערב היו כמה קטעי הקראה בהם קראה זגורסקי בליווי מוזיקלי של הפסנתרן והשחקן עופר שלחין. (אתם מוזמנים לצפות בסרטונים)  בהמשך נשאו דברים יואב איתמר מו"ל הוצאת 'מקף' בה יצא הספר לאור. פרופסור רפי וייכרט, המשורר איתמר יעוז קסט, ד"ר נוגה רובינשטיין נברו והמשוררת, המתרגמת והעורכת ברכה רוזנפלד.

 

ערב  התקיים (31/3/15) בבית הסופר בתל אביב.