שירים שבורים יפה וגנר (יאיר-פור)

הספר שירים שבורים של הסופרת, משוררת והאומנית יפה וגנר (יאיר-פור) מזמן את הקוראים למסע מרתק השולף את שפתה הייחודית בשלל אמירות המשתלבות בסצנות מהמציאות הקיימת, ומבקשת לייצב את האמת בתוך המסווה שקיים או לא בכתיבתה.
["מָה לִי וְלַמִּלִּים? / עוֹד רֶגַע קַר / יְגַלּוּ שֶׁאֲנִי מִתְחַזָּה / וִיְגָרְשׁוּ אוֹתִי בְּבוּשָׁה / מִן הַשִּׁיר"]. ('התחזות' עמ' 5).
מתוך השירים מתגלה העוצמה של הבחירות איתן היא מיישמת את יכולת השליטה העצמית, גם אם עליה לטפס על הר היא מודעת לשבר ו-["מִתְקַשָּׁה לִבְכּוֹת עַל / שִׁירִים שְׁבוּרִים"]... ולמרות הספק ואי-הידיעה, היא ממשיכה לאחוז בחבל התקווה גם בידיעה שהיא ["עוֹמֶדֶת עֵירֻמָּה / מוּל אֱלֹהִים"] (עמ' 66-'לבדה').
במהלך המסע המופלא בשירי הספר ניכרת הבחירה לשתף את השפה שהיא רוקחת ומטבלת בחוסן אישי נטול ["שׁוּרוֹת שֶׁל רֹעַ"]... (מתחזה' עמ' 54) ועשיר במחשבות ותהיות הנסתרות והגלויות מעיניה, לצד החוסן האישי המשמש כמתכון מומלץ לכל אדם המתמודד בחייו עם קשיים.
ייחודו של הספר ניכר בהתמדה לתור אחר כוחה של השפה להעניק לקורא טיפים בנושאי אהבה, אהבה נכזבת, התמסרות לבן הזוג, חיזוקן של נשים החיות בצל הפחד, ראיית חיק המשפחה ובעיקר להבין שבחיים הכל ארעי. ["דָּבָר אֵינוֹ נִמְשָׁךְ לָנֶצַח / גַּם לֹא הַשִּׁירִים"]. ('ארעיות' עמ' 84).
השירים השבורים מציבים תסריט של היכל החיים ויכולת לחבר את השברים לשפה איכותית.
ספר מומלץ לאוהבי השירה העברית.
יאיר בן־חיים
מו"ל הוצאת 'חדרים' ועורך הספר.
חיפוש
מָצָאתִי אֶת אֲשֶׁר לֹא חִפַּשְׂתִּי
וְלֹא יָדַעְתִּי מַהוּ
אֶתְמוֹל לֹא הָיָה
עַכְשָׁו הוּא כָּאן
וַעֲדַיִן
אֵינִי יוֹדַעַת מַהוּ.
רגע בודד
הָאִשָּׁה שֶׁהָיִיתִי
הָפְכָה לְאַחֶרֶת.
הָאִשָּׁה שֶׁאֶהְיֶה
תִּהְיֶה שׁוֹנָה מִמֶּנִּי
וּמָה שֶׁנּוֹתַר
הוּא
רֶגַע בּוֹדֵד אֶחָד.

הַר
מְטַפֶּסֶת
בְּכָל שַׁחַר עַל הַר
וְאֵינִי מַגִּיעָה.
שׁוֹבֶרֶת שִׁירִים
וְאֵינִי מַצְלִיחָה לָגַעַת בַּדָּבָר
הַחֲמַקְמַק
הָעוֹמֵד עַל הַפִּסְגָּה.
יֵשׁ יָמִים בָּהֶם אֵינִי
יוֹדַעַת
הַאִם יֵשׁ הִתְקַדְּמוּת
אוֹ נְסִיגָה,
אֲנִי מִתְקַשָּׁה לִבְכּוֹת עַל
שִׁירִים שְׁבוּרִים.
כָּל חַיַּי נַסְתִּי מִפְּנֵי הַמִּלִּים
וּמִפְּנֵי עַצְמִי
וְאֶת זֶה, הַשִּׁיר הָאַחֲרוֹן
אֵינִי יְכוֹלָה לְהָכִיל.
בַּסּוֹף אֶצְטָרֵךְ
לָתֵת דִּין וְחֶשְׁבּוֹן בִּפְנֵיכֶם
וּבְכָל זֹאת מְטַפֶּסֶת,
יִתָּכֵן שֶׁלְּעוֹלָם לֹא אַגִּיעַ
הַבְּחִירָה
לַחְדֹּל
אֵינָהּ בְּיָדִי.