חדש על המדף

yemeyAconona_logo (1).png

מאת: יאיר בן־חיים

עטיפת ימי הקורונה - הוצאת חדרים  בעריכת יאיר בן־חיים.jpg

'אנתולוגיית- יְמֵי הַקּוֹרוֹנָה'   כוללת, יצירות, מחשבות ודעות שנכתבו בתקופת  התפשטות נגיף הקורונה בעולם שהחל בחודש ינואר 2020, נגיף שלא פסח על מדינת ישראל.

זאת תקופה המציבה את בני דורינו עם התמודדות מול מציאות חדשה, מציאות שקשה להתרגל אליה. מדובר על נורמה בלתי נתפסת לכל אדם שנבצרים ממנו ההרגלים של השגרה היומית, ההסגר האוסר את יציאת הבתים וההגבלות החדשות למרחק היציאה מהבית, מציבים קיר האוטם את האופציות האינסופיות שהיו לנו בחיי היומיום. המילה חל"ת מציבה אובדן עבודה למעל מיליון איש ואשה, ישנם כאלה שפרנסתם נעצרה באחת וחרבה את מקור פרנסתם.

המחדלים לכך שלא היינו ערוכים להתמודד על שמירת בטחונינו עוד יחשפו וכנראה עוד ידברו וידונו בכך שנים רבות וימי הקורונה יזכרו בדברי הימים.

 

פתאום החיים קיבלו משמעות שונה, הקיום שלנו נמצא תחת איום ממשי, המוות משחר לטרף ומטיל אימה וגובה בכל יום קורבנות חדשים.

העולם שלנו חווה בעבר מהפכות, מלחמות עולם ושלל מגיפות שגבו מיליוני קורבנות, ידענו את המחיר הכבד ששילמו בני הדורות שקדמו לנו, ובכל זאת, שנת 2020  מציבה  אותנו מול משבר נוראי, לא היינו מעלים בדעתינו שאנחנו בני דור המאה עשרים ואחת, דור ההייטק, עם הטכנולוגיה המתקדמת שימים נוראים אלה יתפסו אותנו בהפתעה.

 

אנו בראשית הימים הנוראים שאין אנו יודעים איך הם יחלפו ומה יהיו ההשלכות והתוצאות בימים שאחרי. נקווה שבזמן הוצאת האנתולוגיה לאור יהיו ימים אלה מאחורינו ונדע להפיק מהם את התובנות לחיים, שכל אחד ואחת  מאיתנו ידע לכבד את הזולת  שנכיר ונוקיר את הזכות הענקית שקיבלנו, זכות החיים. ושנדע  במהרה ימים טובים ובטוחים.

 

יוני 2021, שנה וארבעה חודשים מאז פרוץ מגפת הקורונה, ההגבלות הוסרו, ישנה רגיעה,  אפשרי לצאת למרחבים הציבוריים ללא עטיית מסכות, מעל 5 מיליון אזרחים חוסנו, ומנסים לחזור למסלול החיים.

חודש יוני 2021 עדיין יש השלכות, עדיין נערכות בדיקות, מדברים על תחילת חיסוני גילאי 12-15 , התפרצות בקרב תלמידים בערים מודיעין ובנימינה. ולא ניתן לומר בוודאות שהמגפה מאחורינו.

השער הראשון באנתולוגיה כולל מסות וסיפורים, הרשימה הפותחת היא של חוקרת הספרות ד"ר ארנה גולן, הסוקרת להיטים מהזמר הישראלי שירים בנושא סוף העולם ומגפות. בהמשך רשימתה של ד"ר לימור שריר, 'הקורונה והדבר' ואני בחרתי לשתף אתכם בסיפור קצר של ליליאן (לאה) שוקרון בנטולילה בתרגום מספרדית של רמי סערי.

השער השני באנתולוגיה הוא שער השירה, והוא כולל שירים של משוררים רבים מהתקופה, ביניהם: יוסי אלפי, רמי סערי, מתי שמואלוף, ברכה רוזנפלד, יאיר בן־חיים, נורית צדרבוים ועוד רבים אחרים.(רשימה מלאה של משתתפי האנתולוגיה בתחתית הסקירה).

תיעוד נדיר ומיוחד הוא 'יומן הבידוד' שכתבה ד"ר נורית צדרבוים, אמנית רב-תחומית, סופרת ומשוררת  שמצאה את עצמה לאחר סיור בתערוכה בה השתתפה באיטליה, נכנסת לבידוד.

השער השלישי באנתולוגיה כולל סיפורים קצרים. 

תהליך הפקת האנתולוגיה החל מראשית ימי המגפה ועד לחודש יוני 2021 בה יצאה לאור (חדרים-בית הוצאה לאור')

אתם מוזמים לקרוא כמה מהשירים.

קריאה מהנה

לִילִיאָן (לֵאָה) שׁוֹקְרוֹן בֶּנְטוֹלִילָה

WANTED - בחיפוש אחר חיבוק

תרגם מספרדית: רמי סערי

אני מתהלכת בעיר, עיר שוממת, עגומה. אינני מבינה. אני מתקרבת לבריות, משתוקקת לשוחח, הם אינם מדברים איתי. אני רוצה לחבק, הם אינם מחבקים אותי. אני חפצה לצרוח, הם אינם מטים לי אוזן. אני תרה אחר חיבוק, מתהלכת בין אילנות, דומה שהם קשובים אליי.

הציפורים נשמעות יותר מאשר בעבר. דומה שהן שמחות. הפרחים פתוחים, מדיפים ניחוח חריג. אני תרה אחר חיבוק, מתהלכת בין מסילות, דבקו בי כמה כלבים, דומה שברצונם לומר דבר-מה, משהו הם אכן אומרים ונראים עצובים, תרים אחר חיבוק, כמוני. איפה בעליהם? מה אירע כאן בעיר? בעודי מתהלכת לאורך החוף, הגלים חשופים ורק הסלעים מתעלים עליהם, בקושי. אני תרה אחר חיבוק. רק רגע, עליתי על מישהו. סליחה, אדוני, מה קורה כאן בעיר? הולכת ומתהלכת אינני מוצאת את שאני מחפשת, איפה האנשים? חבריי, משפחתי, אפילו ארצי, הכול נראה אחרת. ואיני מחפשת אלא חיבוק. הגבר אינו משיב, הוא בקושי לוחש. בינתיים נכנס לחנות קטנה, גדושה ביותר מדי אנשים. כולם מרוחקים זה מזה, אינם פונים אליי בדברים ואינם משוחחים אף זה עם זה. עדיין איני קולטת. רצוני בסך הכול בחיבוק. לרוב אין שום קושי למצוא. ניסיתי ליפול, להתכופף, למות, לו רק כך... אך גם כך איש אינו פונה אליי בדברים, אף לא מתקרב. הזעיקו אמבולנס למקום ובינתי מסתתמת כפליים. העמדתי פני מתה, לא מגע, לא חיבוק. בבית החולים נחה דעתי, לפחות נגעו בי, כיסו אותי, בכל זאת הייתי מישהי. בצאתי ראיתי אותה עיר עצמה, שוממת, עגומה וריקה מאדם. מי שאינם מחבקים, מחייכים, אינם בני אדם. אולי בבוא העת אזכה בחיבוק, אתור אחריו בבית העלמין. שם למרות הכול בוכים ומתחבקים, ועם זאת... אני רואה שם אתי חפירה, חול, בורות וקברנים עוטי מסכות, נראה שרבים מעוזבי העיר עברו להתגורר כאן. ואף על פי כן אף חיבוק. איך יחבק אותי מי שאינו מדבר עוד? בהתהלכי בגן, אני נתקלת בילדים. שום חיבוק גם מהם, הם אומרים: ההורים לא מרשים. ועדיין נשגב מבינתי מה אירע בעירי. כל רצוני בחיבוק. בסופו של דבר אמצא אותו.

 

לִילִיאָן (לֵאָה) שׁוֹקְרוֹן בֶּנְטוֹלִילָה נולדה בבירת ונצואלה, קראקס, בשבעה במרס 1961 למשפחה ספרדית של יוצאי מרוקו שהיגרו לדרום אמריקה. במשך שנים רבות עסקה בחינוך ועד לפני ארבע שנים שימשה מנהלת בית הספר היהודי בעיר הולדתה. מתגוררת בקראקס ועוסקת כיום בכתיבה.

ימים חדשים - יאיר בן־חיים

מִתְגַּעְגֵּעַ לִצְעִידַת הַבֹּקֶר עַד תַּחֲנַת הָאוֹטוֹבּוּס

עִם  שִׁירַת הַמַּנְטְרָה הַיּוֹמִית  'זָקוּף זָקוּף זָקוּף זָקוּף'

מִתְגַּעְגֵּעַ  לִימֵי הַשִּׁגְרָה בִּרְחוֹב אִבְּן גַּבִּירוֹל

וּלְשִׂמְחַת הָרוּחַ  שֶׁנָּשְׁבָה בְּכָל יוֹם בִּמְחוֹזוֹתַי

בִּרְחוֹבוֹת תֵּל- אָבִיב הָעִיר הַמּוּאָרָה.

 

מִתְגַּעְגֵּעַ לְג'וּן הֶחָתוּל הַגִ'ינְגִ'י שֶׁהִמְתִּין לִי כָּל בֹּקֶר בְּפֶתַח שַׁעַר הַפַּרְנָסָה

וּלְעַכְּבִישׁ הַמַּחְמָד בַּמִּשְׂרָד שֶׁקִּפֵּץ עַל שֻׁלְחָנִי לְהַרְהִיבֵנִי

מִתְגַּעְגֵּעַ לַיָּמִים שֶׁצַּח וְשִׁירָן בִּגְלִידָה וָנִילָה הָיוּ מְקַבְּלִים אֶת פָּנַי,

 ''שָׁלוֹם מַר אֶסְפְּרֶסוֹ''

מִתְגַּעְגֵּעַ  לִימֵי הַשֵּׁינְקִין וְזֹהַר שַׁעַר שׁוּק הַכַּרְמֶל וְהִדְהוּדֵי קוֹלָם שֶׁל הַבַּסְטְיוֹנֵרִים

מִתְגַּעְגֵּעַ  לַהֲמֻלַּת הֶהָמוֹן, לְרַעַשׁ הַצּוֹפָרִים בְּמִצְהֲלוֹת הָרְחוֹב שֶׁל עוֹבְרֵי הָאֹרַח.

 

 מִתְגַּעְגֵּעַ לִפְקָקֵי הַתְּנוּעָה שֶׁאִפְשְׁרוּ לִי לִכְתֹּב שִׁירָה לִבְנֵי הֶעָתִיד

שֶׁבִּסְבִירוּת מְמֻצַּעַת יִנְבְּרוּ בְּמִלּוֹתַי  עַד יֵדְעוּ מִשְׁעוֹל חַיַּי וְאוּלַי יִרְווּ  דִּמְעָה וְנַחַת.

 

מִתְגַּעְגֵּעַ לְרֵיחוֹת הָרְחוֹב וּפְרִיחַת הַבּוּגֶנְוִילְיָה,  

לְמַבְּטֵי הָאֵינְסוֹף  שֶׁלִּי מִגֶּשֶׁר הַהֲלָכָה בְּמִגְדְּלֵי הַנּוֹחוּת

שֶׁחִבְּרוּ אוֹתִי בֵּין עִיר הָאֵם בָּהּ נוֹלַדְתִּי לְעִיר הַגָּלוּת בָּהּ אֲנִי חַי כְּמֵת.

מִתְגַּעְגֵּעַ  לְהַלֵּךְ שׁוּב בָּרְחוֹבוֹת, לְהִתְיַצֵּב אֶל הַתֵּל וְלָחוּשׁ בָּאָבִיב,

 לְהַחֲיוֹת לָנוּ יָמִים חֲדָשִׁים.

שיר קורוני בידיוני - יוסי אלפי

 

 יוֹתֵר פּוֹחֵד מֵהַמֶּמְשָׁלָה

מֵאֲשֶׁר פּוֹחֵד מֵהַמַּחֲלָה

חָרֵד מִמֶּנָּה מֵהַהַתְחָלָה

 

מִתְחַלְחֵל בְּחַלְחָלָה

יוֹשֵׁב בְּמֶרְכַּז הַמְּסִלָּה

וּפֶסַח וְרָמָדָאן בַּמַּקְבִּילָה

אֱלֹהִים וְאַכְּבָּאר. הוּא אַלְלָהּ

 

הַזֶּה הַמַּצָּב אוֹ זוֹ הַקְּלָלָה

כָּל הַתֵּבֵל הִיא עֲגֻלָּה

וַאֲנַחְנוּ לְבַדֵּנוּ עַם סְגֻלָּה

וְאֵין תְּשׁוּבָה וְאֵין שְׁאֵלָה

 

 וּצְרִיכִים לְהַתְחִיל הַכֹּל מֵהַתְחָלָה

הַנְחָיוֹת אֱוִילִיּוֹת - רמי סערי

מִכֵּיוָן שֶׁהָעִקָּר הַבְּרִיאוּת

גַּם בְּיָמִים כְּתִקּוּנָם, דּוֹדָה

דָּדָה מֵתָה מִסִּפּוּרֵי סַבְתָּא

עַל סַבָּא: כְּבָר בֶּן 98 וְכָל

אוֹנוֹ עוֹדוֹ בְּמָתְנָיו וּבְזִרְמַת

חֲלָצָיו. שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב הוּא

מֵקִיץ מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ וְאָץ-רָץ

בִּשְׁקִיקָה וּבְחֶדְוָה לְעִסּוּקָיו. אֶלָּא

מַאי? עוֹד לִפְנֵי אֶחָד בְּמַאי (2020)

נְגִיף הַקּוֹרוֹנָה הָאָרוּר עוֹשֶׂה שַׁמּוֹת

בַּשִּׁגְרָה הַבְּרוּכָה, וּכְבָר אֵין מַה

לִּמְצֹץ בַּחוּץ זוּלַת סֻכָּרִיּוֹת אָבָץ

וַאֲוִיר, מִן הַסְּתָם לֹא עוֹד צָלוּל כַּיַּיִן.

וּמִכֵּיוָן שֶׁדּוֹדָה דָּדָה מֵתָה, וְעָלָיו

נִגְזַר לִחְיוֹת, לִפְנֵי שֶׁנַּמְשִׁיךְ,

נַאֲמִין נָא שֶׁהַחִיּוּךְ מְחַטֵּא,

וְנִזְכֹּר יוֹם יוֹם לִסְפֹּר הֵיטֵב

עַד מֵאָה וְעֶשְׂרִים.

לא יכול להשתטח על קבר סבתי - מתי שמואלוף

הַקֶּבֶר שֶׁל הַשִּׁיר נִפְתָּח, הַקֶּבֶר שֶׁל הַשִּׁיר נִסְגָּר,

אַתָּה רוֹצֶה לָשִׁיר לָהּ שִׁיר פְּרִידָה בַּאֲרַמִּית

מוֹחַ הַלֵּב מִתְפּוֹצֵץ מִשִּׁירִים עַל חֲרִיפוּת צְחוֹקָהּ

לֵב הַמּוֹחַ נִקְרָע מִזִּכְרוֹנוֹת שֶׁל קְרִיעָה שֶׁמִּתְחַבֶּרֶת

וְאֵין דֶּרֶךְ לַחֲזֹר, וְאֵין דֶּרֶךְ לְהִתְקַדֵּם בַּשִּׁיר הַזֶּה

הִיא עוֹמֶדֶת מִתַּחַת לָאֲדָמָה וּמְחַכָּה

לְאַלְפֵי קִילוֹמֶטְרִים שֶׁל

הַבֶּכִי שֶׁלְּךָ.

* - דֶלִיס

שֶׁאוּכַל לַחְזֹר

אֶל הָאוֹר בַּקָּצֶה, מֵהַחֹשֶׁךְ

אֲנִי יוֹדַעַת מָה עוֹשֶׂה אֶת הָאוֹר

מָה עוֹשֶׂה אֶת הַחֹשֶׁךְ

מָה עוֹשֶׂה אֶת גַּן הָעֵדֶן גַּן.

אֲנִי לֹא שׁוֹכַחַת

זְמַן בּוֹ אָסַפְתִּי הַכֹּל

זְמַן שֶׁעָצַר רַק בִּשְׁבִילִי

הָרֶגַע שֶׁהִתְכַּנֵּס לְתוֹךְ עַכְשָׁו גָּדוֹל

הַחַיִּים שֶׁהֵם מַבָּט רָחוֹק מִכָּאן.

רָאִיתִי מִבַּעַד הַחַלּוֹן צִפּוֹר

עֲנָפִים מְקַבְּלִים אֶת פָּנֶיהָ

וְהִיא יְחִידָה בְּמִינָהּ

יוֹצֵאת אֶל הָאוֹר, כּוֹנֶסֶת כְּנָפֶיהָ בַּדִּמְדוּמִים

צוֹבַעַת לָהּ מָקוֹם בָּרַגְלַיִם

שֶׁתּוּכַל לַחְזֹר

בִּי - דּוּד - נורית צדרבוים

לְמָה הִתְחַפַּשְׂתְּ שָׁאֲלוּ, בְּלִי לִמְדֹּד לִי חֶשְׁבּוֹן

עָנִיתִי בְּכֵנוּת - הִתְחַפַּשְׂתִּי לְ 'בִּי – דּוּד'.

 

כִּי בִּי יֵשׁ דּוּד שֶׁל רוֹתְחִין עַל בִּישִׁין וּמַרְעִין,

עַל מַחֲלוֹת שֶׁקּוֹרְנוֹת מִקְּצֵה עוֹלָם עַד סוֹפוֹ,

עַל שֶׁחַיְדַּק קָטָן בִּלְתִּי נִרְאֶה, בִּלְתִּי נִלְאֶה

מְשׁוֹטֵט בָּעוֹלָם וַאֲנַחְנוּ הָאֱנוֹשׁוּת

מְשַׁמְּשִׁים לוֹ סְפִינַת נִוּוּט.

 

הִתְחַפַּשְׂתִּי לְ 'בִּי – דּוּד' כְּשֶׁבִּי דּוּד רוֹתְחִין

עוֹלֶה עַל גְּדוֹתָיו לְפַכְפֵּךְ, וַאֲנִי רוֹצָה שֶׁיִּתְהַפֵּךְ,

כְּמוֹ שֶׁאוֹמֶרֶת הַכּוֹתֶרֶת עַל הַיּוֹם הָפַךְ מִשְּׁמָד לְחַג

 

אָז אִם הַפַּעַם הוֹפִיעַ עֲמָלֵק בִּדְמוּת נְגִיף

שֶׁיְּמַהֵר וְיִסְתַּלֵּק 

אוֹ אָז לֹא אֶהְיֶה בְּתַחְפֹּשֶׂת 'בִּי – דּוּד' וְכֶתֶר

אָז אוּלַי אֶהְיֶה פָּשׁוּט מַלְכָּה וְלֹא אֶסְתַּתֵּר.

 

*נכתב ממעבה הבדוד, ביום האשה הבינלאמי - מרץ 2020

פרחי חלומות - מיכל דורון

בָּאָבִיב פָּרְצוּ פִּרְחֵי חֲלוֹמוֹת

עָלִים נִתְלוּ בְּתִקְווֹת בַּחֻרְשׁוֹת

אַךְ אִישׁ לֹא קָטַף

לֹא טִיֵּל בַּשָּׂדוֹת

אֲבִיב שְׁנַת אַלְפַּיִם עֶשְׂרִים

וְרֵיחַ חִטּוּי, כֹּה חָזָק בָּאֲוִיר

מֵעַרְפֶל הֶעָתִיד מֵחִוְרוֹן הַמַּבָּט

רַק אֵדַע

וְאָחוּשׁ

עָמֹק בְּתוֹכִי

אֶת כּוֹחִי, אֶת חַיַּי אֶת לִבִּי.

משתתפי האנתולוגיה

◆ ד"ר אברהם איתן רחלי ◆ אלפי יוסי ◆ אסתר דגן-קניאל ◆ בורטן איילה ◆ בן־חיים יאיר ◆ בן־ישי ליאת ◆ בר-אור מיכל ◆ בת־אליעזר חגית ◆ גדות יפעת ◆ גולן ארנה ◆ גלילי יהורם ◆ דורון מיכל ◆ דיתה שביט ◆ דֶלִיס ◆ ויג משה ◆ ויג שושנה ◆ וינשטיין ליאור ◆ חזק תמה ◆ חיים ספטי ◆ חסיה כנעני ◆ חקק בלפור ◆ חקק הרצל ◆ טרן לאה ◆ יחזקאל חיים ◆ יעל רן ◆ ירון אביטוב ◆ כהן חנה ◆ כליף איריס ◆ לארי וייסמן ◆ לבנון-קשת נעמי  ◆ לוי יחי ◆ לוייתן דוד ◆  לפיד מרים ◆ מור הדסה ◆ נץ יואל ◆ סערי רמי ◆ עזרא לוי ◆ ד"ר עשהאל אורה ◆ פז יובל ◆ ד"ר צדרבוים  נורית ◆ פרופ' קינר קיסנגר גד ◆ קמרט חגי ◆ רוזנפלד ברכה ◆ רחל סיידוף-מזרחי ◆ רחלי ברקת ◆ רייך מיכאל ◆ שוקרון בנטולילה ליליאן (לאה) ◆ שושנה קרבסי ◆ שלומי טל ◆ שמואלוף מתי ◆ שני כסיף ◆ שרה אהרונוביץ-קרפנוס ◆ ד"ר שריר לימור ◆ תמר מחלין ◆

יְמֵי הַקּוֹרוֹנָה – אנתולוגיה – מסה, שירה וסיפורת – הוצאת חדרים | בעריכת: יאיר בן־חיים

פורסם בתאריך 23/08/2021

לאתר כתב-העת 'המסדרון' לחצו כאן