יושב לי בחדר החם,
בחוץ גשם יורד וקר.
זה בא, פתאום מן מטר.
אני יושב קורא וכותב,
שומע את מטר הגשם בחוץ,
את ריצת האנשים,
התנפצות השלוליות.
המים מתפזרים בדיוק על הבגדים,
קר ולא נעים,
ושוב מחליפים בגדים,
לובשים מעילים,
ותופסים מטריה להגנה
כן אני הוא אדם,
שייתן קצת שמחה.
חיבה ואהבה שכמותה
עוד לא הייתה. .
יגאל אדר-1981