בשעות בין הערביים,
אל הלא נודע,
הולכים הם יד ביד,
בחיבוק של בטן אל גב,
יושבים על הסלע.
מביטים במבטי ערגה,
אל נופים של צבעי ירוק,
במגוון גבהים של הרים.
שמיים מביטים אליהם,
אומרים, תאהבו,תאהבו.
רטיבות בשפתיים,
מפגש של נשיפה שאיפה,
נשימה מחוברת,
של אנרגיית אהבה.
יגאל אדר 1/8/05