מִלִּים יָפוֹת

 

דִּבַּרְתָּ מִלִּים יָפוֹת

מִלִּים גְּבוֹהוֹת וּנְקִיּוֹת

מַהוּת הַקֶּשֶׁר

חֹפֶשׁ הַבְּחִירָה

חֹסֶר הַתְאָמָה

 

מָנִיתָ תְּכוּנוֹתַי הַטּוֹבוֹת

הֶחֱנַפְתָּ לְיָפְיִי

הִצַּעְתָּ יְדִידוּת בִּמְקוֹם זוּגִיּוּת

חִבַּקְתָּ חִבּוּק אַחֲרוֹן

וְהָלַכְתָּ

 

וַאֲנִי נוֹתַרְתִּי עִם הַמִּלִּים

שֶׁהֶחְמִיצוּ בְּקִרְבִּי

קֶבֶס אַדִּיר אָחַז בִּי

וְזֶרֶם קִיא פָּרַץ מִפִּי

מִלִּים עֲכוּרוֹת

 

רָשָׁע

מַגְעִיל

נְבֵלָה

טִנֹּפֶת

חָרָא

 

אֲנִי יְרוּדָה

נִגְמְרוּ לִי הַחַיִּים

אַתָּה מֶלַח הָאָרֶץ

זוֹרֶה אֲבַק מִלִּים

עַל פְּצָעַי הַדּוֹמְמִים

.