מצפון תיפתח ההשראה
מפגשים בסימן 'השראה צפונית'
מאת: יאיר בן־חיים
נפתלי בלבן אוברהנד, סברינה דה-ריטה ורותי יעלי
בהמשך הציג יבגני לוין את ספרו החדש "תכירו, אדם דפו" רומן מתח, אותו פרסם בשם עט יאיר רובל, זהו רומן מתח על אדם עתיר נכסים שאיבד את כל רכושו ואת ההתמודדות שלו עם מצב החיים החדש.
בחלקו השני של הערב קראו המשוררים משירתם: ענת גרי לקריף, שירה כהן, אילנה כרמל, תמר מחלין, עדה שלו ברזילי, מיכה היימר, אילנה צמחוני, עדי אלון, אלוני זמורה, שושנה ארבלי רווה ואחרים. לקראת סיום הערב שיתף מנהל החבורה נפתלי בלבן אוברהנד את הנוכחים כי כתב שיר שכתב בהשראת דברים שאמר עמיקם יסעור או יותר נכון לומר שאלה ששאל 'מה יותר קשה לכתוב, שירה או פרוזה? הנה השיר לפניכם. וגם שלושה שירים נוספים שקיבלתי מכמה משתתפים.
באחד הביקורים שלי בחיפה הוזמנתי למפגש של חבורת 'השראה צפונית' של משוררים וסופרים שהתקיים בקפה מנדרין במרכז הכרמל, הנפגשים על בסיס קבוע אחת לחודש. היו שם כשלושים יוצרים ואת כמה מהם כבר פגשתי במפגשי ערבי שירה שונים בחיפה.
הערב החל בנגינת החלילנית רותי יעלי בשיר 'הכניסיני תחת כנפך' של ביאליק ללחנו של מיקי גבריאלוב, נזכרתי בשיר 'החליל' בביצוע 'הדודאים' ללחן של דוד זהבי והמשוררת לאה גולדברג, באותם רגעים הבנתי עד כמה נכונות המילים המתארות את צלילו של הֶחָלִיל.
בכל מפגש דואג מנהל הקבוצה נפתלי בלבן אוברהנד לארח משורר או סופר שידבר ויקרא מתוך ספרו, בדרך כלל ספר שיצא לאור באותה שנה. בערב בו אני נכחתי הייתה האורחת הסופרת והמשוררת טל איפרגן שהיא גם יו"ר אגודת הסופרים בחיפה. טלי הציגה את ספרה 'לקרוא עיתון מול הרוח' השם של הספר הוא ציטוט מהסופר דוסטוייבסקי. היא קראה קטעים מתוך הספר ושיתפה מהלכים שונים מאחורי הקלעים שהיו חלק נכבד מהתשתית לכתיבת הספר. היה מקטע אחד בו הוזכר אביה, שריגש אותי עד מאוד, וכשסיימה פשוט ניגשתי אליה ואמרתי לה 'ריגשת אותי' וחיבקתי אותה.
הֶחָלִיל
מילים: לאה גולדברג
לחן: דוד זהב
הֶחָלִיל
הוּא פָּשׁוּט וְעָדִין,
וְקוֹלוֹ כְּמוֹ
קוֹל שֶׁל הַלֵּב.
הֶחָלִיל,
כְּשִׁכְשׁוּךְ הַפְּלָגִים,
כְּמוֹ שִׁיר יְלָדִים.
כְּמַשַּׁק הָרוּחוֹת
בְּפַרְדֵּס מְלַבְלֵב
הֶחָלִיל, הֶחָלִיל.
מַנְגִּינַת הֶחָלִיל, לָאִילָן, לֶעָנָן,
מַנְגִּינַת הֶחָלִיל, לְמִרְבַּץ עֲדָרִים,
מַנְגִּינַת הֶחָלִיל, לְאָחִי הַקָּטָן,
מַנְגִּינַת הֶחָלִיל, לֶהָרִים לֶהָרִים
הֶחָלִיל.
הַמַּקְשִׁיב לוֹ יוֹדֵעַ
יָדוֹעַ הֵיטֵב,
הוּא יָעִיר אֶת הַדְמִי,
הוּא יָרֹנּוּ בִּצְלִיל
כְּמַשַּׁק הָרוּחוֹת
בְּפַרְדֵּס מְלַבְלֵב
הֶחָלִיל
טל איפרגן - סופרת ומשוררת יו"ר אגודת הסופרים בחיפה
אדם דיפו קרא עיתון מול הרוח / נפתלי בלבן אוברהנד
הַסַּבְתָּא שֶׁל יוּלִי,
נִפְטְרָה בְּחֹדֶשׁ יוּלִי..
מִי שֶּׁאוֹכֵל מֵהַזֶּבֶל,
עַד מְהֵרָה גּוֹרֵם לְאֵבֶל.
הַסִּפּוּר שֶׁלָּהּ עִם הָאָב -
Daddy that I still love
מֻשָּׂג הָאָב אִם כָּךְ מַהוּ?
זֹאת יוֹדֵעַ רַק אֵלִיָּהוּ.
בְּגִיל שֶׁשׁ הֶחְלִיט,
לִלְמֹד אֶת תּוֹרַת הַתָסְרִיט.
אֲבָל בִּיּוֹלוֹגְיָה לָמַד,
וּבְכֹל הַמִּבְחָנִים עָמַד!
הַיּוֹם הוּא דּוֹקְטוֹר וְסוֹפֵר,
אוֹ טוֹ טוֹ תַּסְרִיט נוֹסָף גּוֹמֵר
שֶׁבּוֹ הַרְבֵּה קְנוּנְיוֹת,
וְסוֹף טוֹב, הֲרֵי לֹא נִתְעַכֵּב בִּקְטַנּוֹת.
מָטוֹסוֹ שֶׁל הַגִּבּוֹר נָפַל בֶטִיבֶּט,
(אֶת זֹאת הִמְצִיא בְּכִתָּה ב')
וְגֻּלַּת הַכּוֹתֶרֶת:
אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל ע"י הַמִּקְטֶרֶת!
המילים הנכונות / ענת גרי לקריף
פָּעַם הָיִיתָ אוֹמֶר אֶת הַמִּלִּים הַנְּכוֹנוֹת
מְלַטֵּף אוֹתָן בִּשְׂפָתֶיךָ חוֹרֶז מֵהֶן חֲלוֹמוֹת
אֲבָל מֵאָז שֶׁחָזַרְתָּ בָּעֶרֶב הַהוּא הַקּוֹדֵר
מַשֶּׁהוּ הִשְׁתַּנָּה בְּךָ חָבֵר
הַמִּלִּים מִסְתַּבְּכוֹת וְהוֹלְכוֹת
מִתְנָגְשׁוֹת וְאֵינָן מְדַבְּרוֹת
וְכָךְ אֲנִי מִתְרַחֶקֶת וְהוֹלֶכֶת מִמְּךָ עוֹד
פָּעַם הָיִינוּ יוֹשְׁבִים מְדַבְּרִים אַהֲבָה בָעֵינַיִם
פָּעַם הָיִיתָ עוֹטֵף אוֹתִי וְחוֹבֵק בְּמִלִּים וְיָדַיִם
אֲבָל מֵאָז שֶׁחָזַרְתָּ וְעֶצֶב הִתְחִיל לְנַגֵּן
מַשֶּׁהוּ נֶעְלָם מִמְּךָ הֲבֵן
מָה שֶּׁאֲנִי מְבַקֶּשֶׁת רַק בּוֹא נְנַסֶּה שׁוּב לָגֶשֶׁת
וְאֶת הַמִּילָה שֶׁהִפְרִיעָה נַחֲלִיף בְּאַחֶרֶת.
סיפורי הופמן / אילנה כרמל
בְּאוּלָם קוֹלְנֹעַ חָשׁוּךְ
מֻקְרֶנֶת הַאוֹפֶּרָה "סִפּוּרֵי הוֹפְמָן"
עוֹלָם אַהֲבוֹתָיו שֶׁל הַמְשׁוֹרֵר לְשָׁלוֹשׁ נָשִׁים בְּחַיָּיו
ג'וּלְיטָה, אוֹלִימְפִּיָה וְאָנְטוֹנְיָה.
שָׁלוֹשׁ אַהֲבוֹת שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא מוּמְשׁוּ
וּמַה שֶׁנּוֹתַר מֵחַיָּיו, הִתְרַפְּקוּת עַל זִכְרוֹנוֹת עָבַר
וְאַכְזָבוֹת בְּפוּנְדָק מְבֻדָּד.
אֲנִי נִכְנֶסֶת קְצָת בְּאִחוּר
מִפְּאַת קוֹר עָז וְחָדוּר
כְּמוֹ הַמוּסִיקָה מִתּוֹךְ הַמָּסָךְ.
וּכְשֶׁנִדְלָק הָאוֹר בָּאוּלָם
הֲלֹא יְאֻמַּן קָרָה
בְּאוֹתָהּ שׁוּרָה נִפְגָּשִׁים פָּנֵינוּ
אֲנִי וְהוּא מֵהֶעָבָר הָרָחוֹק
כִּמְעָט מִזֶּה רִבּוֹא שָׁנִים לֹא הִתְרָאֵינוּ
גַּעְגּוּעָיו וְאַהֲבוֹתָו אֵלַי
מֵעוֹלָם לֹא מוּמְשׁוּ
וּכְדֵי לְהִתְחַמֵּק מֵעֵינָיו הַחוֹדְרוֹת וְהַמָאֲשִׁימוֹת
אֲנִי מָסִיטַה מַבָּטִי עַל שֶׁעֹנִי
שֶׁעָצַר מִלֶּכֶת.
תְּצוּרוֹת / אילנה צמחוני
תְּצוּרוֹת הַשָׁמַיּם
שֶׁל הָאוֹר הַמַּפְצִיעַ
בֵּינוֹת הָעֲנָנִים הַכֵּהִים
מְזָרוֹת יֹפִי כָּאוּב,
בְּהִסְתַּנְּנוּת עִקֶּשֶׁת שֶׁל זְרָמִים נִפְתָּלִים
בֵּין רַכּוּת מֻזְהֶבֶת שֶׁל חֶסֶד
לְאַדְמוּמִיּוּת הַדִּין,
בְּכָל מַהוּתָן,
אֵינָן מַסְכִּינוֹת עִם הָעֲלָטָה.
מתוך הספר 'ציפור על גג'
פורסם בתאריך 11/01/2014 - אתם מוזמנים להגיב
