top of page

שירת הנורמן 13 בסימן סופה וקור

 

מאת: יאיר בן־חיים

 מזה כשנה הבמה המבוקשת תופסת תאוצה וחושפת את משוררי ישראל

 שירה בת הזמן העכשווי, ויש טובים ומוכשרים ששווה להכיר את כתיבתם

צילום: יאיר בן־חיים

© כל הזכויות שמורות

 

קטעים נבחרים משירת הנורמן 13

פורסם בתאריך 13/01/2015 אתם מוזמנים להגיב למטה

מזג האוויר הסוער והקור העז לא עצר בעד אוהבי השירה לבוא לנורמן בר להקשיב ולהכיר מקרוב שירה חדשה בת זמנינו, הבמה הפתוחה החינמית היא יוזמה ברוכה של המשורר יחזקאל נפשי. על פניו נראה שהמפגשים הופכים להיות מסורת כי המפגש האחרון מציין שנה למפגשי הנורמן.

 

בכל פעם כשאני מגיע לנורמן אני דרוך ומצפה לשמוע את תוצרתם של המשוררים שלרובם אני נחשף בפעם הראשונה. הופתעתי לטובה  מאוה דברה,  חנה טואג עמרי לבנת וענת קון-אמן שהפליאו בקולם  בהגשת טקסט השיר.

המשורר הנבחר שלי לערב הנורמן ה-13 הוא עמרי לבנת (21) שהשבוע סיים את שירותו הסדיר  בצה"ל.  אהבתי עד מאד את שפת שירתו.

עוד השתתפו המשוררים:

סתיו ברזילי, אלינור דורי, אורי לש, אפרת שלום דנון, מאיה מאירי וקרן לרמן.

 

.

  וְהַמִּלִּים?  / אֶוָה דַּבָּרָה

 

אֶתְמוֹל בָּלַיְלָה זֶה אֵרַע שׁוּב. אֲנִי כָּל-כַּךְ עֲיֵפָה

מִצְּמִידִים וְרִקּוּדִים, מִשּׁמְפַּנְיָה צַרְפָתִית

וּפָנָיו שֶׁל גֵ'ימְס, פְּנֵי כֶּלֶב-יָם מְגַמְגֵּם.

דִּבְּרוּ עַל אִיב מוֹנְטַאן, עַל פֶּשַׁע מְאֻרְגָּן,

עַל הוֹפָעָתוֹ שֶׁל כּוֹכַב הַשָּׁבִיט הָאלֵיי

וְעַל מַחֲלָתוֹ שֶׁל הֶחָתוּל. MEURD.

הִתְחַלְתִּי לְהִתְיַחֵס בְּנִבְזוּת אֶל הַזְּמַן.

בִּמְיֻחָד בַּסְּתָו כְּשֶׁנוֹשְׁרִים הֶעָלִים וְאָנוּ חוֹזְרִים

לַמּוּבָן הָעֵירֹם שֶׁל הַדְּבָרָים. בְּחַדְרִי, אִבְּן-גְבִירוֹל

פִּנַּת בַּזֶּל, 50 מ"ר שֶׁל הָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת, כָּל

הָעוֹלָם מוּבָא אֵלַי מִתַּחַת לָאַף, וְכָל מַה שֶׁעָלַי

לַעֲשׂוֹת זֶה לָשִׂים סִימָנֵי פִּסּוּק בֵּין

פֻּרְעָנוּת לְפֻרְעָנוּת.

אֲבָל קוֹרֶה שֶׁאֲנִי לוֹֹחֶצֶת עַל כַּדּוּרֵי הָעֵינַיִם

כְּמוֹ עַל כַּדּוּרֵי בִּלְיַארד צִבְעוֹנִיִּים וּמֻשְׁלֶכֶת

בְּהֶבְזֵק אֶחָד לְתוֹךְ חוֹר שָׁחוֹר, מָקוֹם אַחֵר זְמַן אַחֵר,

מַעֲרֵה יַעַר אָפֵל, עֵצִים מְסֻקָסִים מְלֵאִים בְּצִפֳּרִים,

מְלֵאִים בְּעֵינַיִם מַבְלִיחוֹת וְאִוְשָׁה בִּלְתִּי פּוֹסֶקֶת.

שִׁמְרִי עַל קֹר רוּחַ. אַתְּ עוֹמֶדֶת בִּפְנֵי יָרִיב

גָּמִישׁ עַד מְאֹד, פַּנְתֵּרִי, הַתּוֹדָעָה.

אַתְּ צְרִיכָה לַעֲלוֹת עַל בָּמָה. לְשַׁלֵּב יָדַיִם.

לָשֵׂאת דְּבָרִים בִּפְנֵי קָהָל סָמוּי מוֹחַא כַּפַּיִם.

וַדְאִי כִּי הַקָּהָל צוֹפֶה בָּךְ, לֹא בְּשִׂמְלָתֵךְ חֲשׂוּפַת הַכְּתֵפַיִם.

וְעַכְשָׁו לְצַחְצֵחַ שִׁנַּיִם, לְצַחְצֵחַ שִׁנַּיִם.

לְסָרֵק שֵׂעָר. לִנְעֹל נַעֲלַיִם.

 

 

הַמִּנְהָגִים, יַקִּירִי, אֲנִי אוֹמֶרֶת לְגֵ'ימְס פְּעוּר

הָעֵינַיִם, הַמִּנְהָגִים הֵם צוּרוֹת מוּחָשִּיּוֹת שֶּל קֶצֶב

הָעוֹזֵר לָנוּ לְהִתְמוֹדֵד עִם הַזְּמַן.

וְהַמִּלִּים?

הוֹ, הַמִּלִּים כְּמוֹ מַסְטִיק שֶׁאֵינֹוֹ נִתָּן לְעִכּוּל.

וּבְמַאֲמַר סוֹגְרַיִם, יַקִּירַי הַתּוֹבְעָנִיּים,

נִמְאָס לִי מֵהַזְּנוּת הַזוֹ, לְהָרִים אֶת הַשִּׂמְלָה

בִּפְנֵי כָּל אֶחָד גַּם אִם עֵינַי מְכֻסּוֹת לְגַמְרֵי

בְּאִפּוּר, אָז מָה

לאלבום התמונות בפייסבוק לחצו כאן

bottom of page