"קיצור תולדות יהוה"

נקודת המוצא בפיענוח הפולחן היהודי
כתב וצילם: יאיר בן־חיים

 

קטעים נבחרים מתוך אירוע ההשקה

יגאל בן־נון, נושא דברים

עופרי אילני, נושא דברים

יאיר דלאל באתנחתא מוזיקלית

 

 

דוקטור יגאל בן־נון, מחבר הספר, היה אחרון הדוברים. הוא בחר להתמקד באחת המסקנות הבולטות בספרו. בן־נון ציין כי בכל הספרייה המקראית כמעט שאין זכר לאמונה באל אחד, אוניברסלי ומופשט, השולל את עצם קיומם של אלים אחרים. יהוה הוא אל עם בת זוג, האשרה, שבבית המקדש בירושלים הוצבו פסלים לדמותו. הן האשרה והן אלים נוספים זכו לטקסי פולחן. יהוה, כאל חדש, הגיע לארץ מצפון ערב ולא לפני מלכות יהושפט ובית עומרי.

 

"יהדות לא יכולה להתקיים במדינה יהודית" 

 

דוקטור יגאל בן־נון בחר לסכם את הערב באמירה מרתקת: "היהדות נוצרה מאוכלוסייה לא יהודאית ולא מממלכת יהודה, אלא בעיקר מאלכסנדרייה ומצפון אפריקה. אנשים שהצטרפו לתרבות הספרים שאנחנו מכנים המקרא, יצרו אוכלוסייה חדשה שהיא, כפי שאמרתי, לא ממוצא אתני יהודאי. וכך נולד אחד השלבים המשמעותיים ביותר לצמיחתה של היהדות שהמשיכה להיבנות בהמשך הזמן באמצעות המשנה והתלמוד ובעיקר באמצעות השולחן הערוך, כתופעה שתלויה בצורה בלעדית בקיום מחוץ לישראל או ליהודה, כלומר בגלות. אין יהדות ללא גלות. לסיום דבריי אומר: יהדות לא יכולה להתקיים במדינה יהודית"

בחודש דצמבר 2016 התקיים ערב עיון מיוחד לכבוד צאת ספרו של חוקר המקרא, יגאל בן־נון, "קיצור תולדות יהוה" ; הוצאת רסלינג. האירוע התקיים בבית ביאליק בתל אביב..

את הערב הנחה יצחק בנימיני. נשאו דברים: משה צוקרמן, אמיר אור, עופרי אילני ויגאל בן־נון. יאיר דלאל הנעים את האירוע באתנחתות מוזיקה אתנית.

יגאל בן־נון מחזיק בשני תארי דוקטור אותם סיים בהצטיינות. תואר בתחום ההיסטוריוגרפיה של הטקסטים המקראיים, והתואר הנוסף הוא בתחום היחסים החשאיים בין ישראל לבין מרוקו. הוא לימד באוניברסיטת פריז ופרסם מחקרים בתחומי התמחותו.

 

"קיצור תולדות יהוה" הוא ספר מרתק המציע קריאה חדשנית בטקסט המקראי שכן הוא מפרש ומנתח את הטקסט בהיסמכות על מחקר היסטוריוגרפי וארכיאולוגי שבמרכזו – שלטון יאשיהו והסופר שפן בן אצליהו שמהווים את נקודת המוצא בפיענוח הפולחן היהודי.

 

משה צוקרמן, שהיה ראשון הדוברים, דן בהיבטים הכלליים של היסטוריזציית הקדושה. "הדת היא בעת ובעונה אחת ביטול המצוקה האמתית של האדם, המצוקה הכלכלית, וביטוי למחאה נגד המצוקה הזאת. העמדה הזאת שמבקשת באמצעות תפיסות פילוסופיות, חלקית גם אקולוגיות, לבוא ולהסביר למה אין שום סיבה לחשוב שאלוהים קיים, היא כל מה שיש לנו."

בן־נון לא עוסק באגנוסטייה, באתאיזים ובאמונה, אלא בקריאת הטקסט המקראי. הוא בוחן את ההסטוריזציה של הקדושה. לאמור, מי כתב את הטקסט, באיזה קונטקסט נכתב, מה בעצם מבקש הטקסט המקראי לומר לנו ומהו האקט הפרשני.

 

משה צוקרמן, נושא דברים

אמיר אור, נושא דברים

אמיר אור, העלה את נושא אלוהי היהודים.

"האמונה באל עליון בורא שמים וארץ התפתחה בהשפעת התרבות הפרסית; בתקופת המלוכה ועד התקופה הפרסית לא התקיימו טקסי ברית מילה ולא התפתחו איסורי אכילה; הדת היהודית נולדה רק אחרי הפסקת הקרבת הקורבנות, בתקופה הרומאית ובמקביל לתפוצת הנצרות."

 

עוד הוסיף אמיר אור, "הישראלים הם כנענים אוטוכטונים ולא עבדים שברחו ממצרים. לישראלים קשרי דם הדוקים עם הארמים, החיתים, האדומים, המדיינים, המואבים והעמונים. דוד ושלמה מעולם לא שלטו על ממלכת ישראל. סיפורי דוד ושלמה הם נובלות היסטוריות שמטרתן לבנות עבר מפואר ליהודה. יאשיהו אינו בנו של אמון, ומנשה אינו בנו של חזקיהו. כך שושלת בית דוד לא הייתה נצחית. מסורות מנוגדות מרכיבות את ספרי המקרא ומתחרות ביניהן. ניתן להבחין כי תאוריית ארבע התעודות הגיעה למבוי סתום ויש לזנוח אותה". סגר אמיר אור את דבריו.

 

עופרי אילני העלה את נושא הפגניזם והלאמת האל בישראל. הוא שם את הדגש על כך שספרו של בן־נון מציג מחדש, או אולי מעלה באוב, את ריבוי האלים שהתקיים במקדש. את הפולחן ואת התענגות הצגת האלוהים הרבים בבחינת 'אלה אלוהיך ישראל'.

יגאל בן־נון מתראיין בתוכניתו של ירון לונדון