השבעה של נמרוד שגב /19/08/2006

 

הלכתי היום לנחם את איריסין הגעתי לבית בנה נמרוד וישבתי בין כל המנחמים.איריס סיפרה איך באו אל ביתה מקצין העיר לבשר את הבשורה המרה. ותוך כדי הסיפור ניגש אליה אחד ממכרי המשפחה, אשר קישר בין המשפחה לשלטונות הצבא בהקשר לסידורי הלוויה, בעוד הוא שואל אותה להתנהלות יום הלוויה, ומי ישא הספדים, הכתיבה לו איריס את השמות. הסבתא, אהוד שגב, ובשומעי את השם אהוד שגב אחזה בי צמרמורת בכל הגוף, אהוד שגב עבד איתי לפני שש שנים במקום העבודה שלי כגרפיקאי, ובו ברגע ידעתי כי הנופל נמרוד הוא אחיו, מההיכרות שלי עם אהוד הכרתי גם את נמרוד במסגרת אירועים שונים של מקום העבודה. יצא לי מספר פעמים לראות את נמרוד מגיע אל המשרד כדי להיות עם אחיו. היה בניהם קשר נפשי מיוחד ואהבה אדירה. לא יכולתי להתאפק ושאלתי את איריס עם אהוד הבן שלה גרפיקאי, ואם עבד במקום העבודה שלי. ומייד אישרה את שחשבתי.כמה קטן העולם, ואיך נסגרים ונפתחים מעגלים בחיים שלנו. עוד לפני שנודע לי כי איריס היא אימו של אהוד אותו אני מכיר, הייתה לי תחושה שאני מכיר אותה כבר שנים. אישה מדהימה, וכפי שאמרתי בדברי התנחומים שלי בהודעתי הקודמת בפורום, באתי אליה כדי לחבק.

 

יאיר בן־חיים