כיוצר ביד החומר - תערוכת פיסול קרמי של פנינה פרנקל

 

מאת: יאיר בן־חיים 

צילום: יאיר בן־חיים

האתר של פנינה פרנקל

דף הפייסבוק של פנינה פרנקל

פנינה פרנקל מתוך פרוקיט "סופרים קוראים"

םנינה פרנקל בתוכנית הבוקר בערוץ 2

ערב השקת התערוכה של האמנית, הסופרת והמשוררת פנינה פרנקל התקיים בבית האופרה משכן אומנויות הבמה בתל-אביב ביום שני  23/03/2014.

 

קהל המשתתפים באירוע בחן בעניין רב את הפסלים הקרמים שהוצגו  במרחבי כניסת משכן האומניות. חלקו השני של הערב נפתח בקטעי נגינה של הכנרית חיה ליבני, בהמשך ענת זגורסקי שפרינגמן  נשאה דברים והעלתה אסוסציצות ממראות הפסלים שהוצגו בתערוכה. ולסיום ראיינה ד"ר נורית כהן את פנינה פרנקל על עבודותיה. ( צפו ביוטיוב המצורף)

אוצר התערוכה: אודי רוזנויין.

 

פנינה פרנקל מפתיעה בכל פעם מחדש, הפעם היצירתיות דרכים להביע ולהותיר את חותמה והפעם באמצעות החימר, או כפי שאמרה בערב הכל מתחיל בבוץ. החומר איתו היא מנהלת דיאלוג באמצעות המגע, הגמישות, הערבוב והלישה,  הרצון להגיד משהו באמצעות החומר. 

 

התערוכה תוצג עד תאריך 13/04/2015

פנינה פרנקל

דבריה של ענת זגורסקי שפרינגמן

אני רוצה להחליף את הנעליים הגדולות של ד"ר בליך ושל אריסטו, לנעלי הפלדיום שלי, ולשתף אתכם במספר אסוציאציות שהיו לי, כשראיתי לראשונה את התערוכה של פנינה פרנקל, במוצ"ש, והתבקשתי לומר  עליה מספר מילים.

 

בעת העתיקה היתה תפיסה פילוסופית שהתגבשה לרעיון כי העולם מורכב מ4 יסודות: אדמה, אוויר, אש ומים. תפיסה אותה אימץ  ופיתח אריסטו. רק במאה ה19 חודש הרעיון, שלא היתה לו קודם ההוכחה המדעית, שהחומרים בטבע, ממנו מורכב העולם, ניתנים לחלוקה עד לחלקיקים זעירים=אטומים, שמסוגלים להמתח, להתחלק ולהתחבר.

 

אריסטו קרא לצורה-אנרגיה, כי אפיונה היא עשייה. החומר בעיניו הוא ההפך מצורה, והוא הפוטנציאל. החומר-מאטרייה והרוח-אידיאה, כלומר הפוטנציאל למימוש החומר:

בין הדוגמאות המפורסמות שאפשר למצוא:

מיכאל אנג'לו: "הצורה קיימת כבר באבן, עלי רק להוציאה ממנו".

כיום הייתי אומרת שבכל אדם כחומר קיים הפוטנציאל שזקוק למימוש בצורת ילד בצלמו.

פירנדלו: המחזה "שש נפשות מחפשות מחבר".

"חומר מקורי מחפש יוצר":מודעות כותבי טקסטים מקוריים המחפשים מוזיקה.

שירה ופרוזה: מילים שמחפשות להיכתב בשיר או בסיפור.

פסיכולוגיה: מחשבות מחפשות חושב. רעיון שמשתמשים בו בין היתר למדיטאציה, בהוראה: "תן למחשבה להיכנס ולצאת"…

 

   מקובל לומר שכפי שהאדם נברא מאדמה, עבודת קרמיקה נעשית אף היא מחומרים של אדמה-חמר. מערבבים אותה במים, יוצקים צורות מהעיסה ואופים בתנורים, בטמפרטורה גבוהה. זוהי עבודת ידיים של לישה ושל מגע חושני.

בתערוכה של פנינה פרנקל שלפנינו, ניתן לראות סך 14 עבודות שמחולקות ל8 שעניינן בעולם הרוח, באוויר, ו6 שבעולם המים.

על כך מעידות צורותיהן וצבעיהן. כך מצאתי את 4 יסודות העולם, אותן הזכרתי בתחילת דברי: אדמה, מים, אש ואוויר.

לרוב  העבודות של פנינה צורה מופשטת, אמורפית. הן בעלות טקסטורות שמוסיפות עומק. אלה שנראות כיצורי מים, מביטות עלינו בעיניים המציצות מפה ומשם, וגוניהן תואמים את הנושא. אלה שעניינן אוויר, בזכות צבעיהן, או בעלות צורה המזכירה צמחייה, כעלים של כרובית או כפרחים אגזוטיים, על רובן נמצא דמות צפור פיגורטיבית. האמנית עיצבה אותן כך שבכל אחת מדמויות הצפורים בולטים המקור והלשון. כך מתחברות היצירות באסוציאציה לעובדה שהיוצרת הנה גם משוררת וסופרת. זוהי לשון השירה, ציפורי שיר וציפורי נפש שמבצבצות בין הדימויים, כמו מטפורות מתוך משפטים. הציפורים שמביטות בצופה כמבקשות האזנה. מה שיש להן לומר, תגלה לנו האמנית והמשוררת פנינה פרנקל הפסיכולוגית.

אמש, מצאתי בספרה של פנינה פרנקל "שירי מסע לסין", שיר  בשם "כד עתיק", ע' 15. ממנו אפשר להבין את החיבור של האמנית, המשוררת והפסיכולוגית, כשייכת אל דורות הקדומים של האנושות, היוצרים בחימר, כמוהם, נוגעת באש, וממשיכה את מסורת העשייה. מעין העברה בינדורית אילמת.

פורסם בתאריך: 04/04/2015