דַּבֵּר אֶל הַשִּׁיר
מיזם שירה בעריכת: יאיר בן־חיים
**********************************
משוררים ישראלים קוראים שירה
ברחבי העיר תל אביב-יפו
**********************************
מיזם שירה בחסות אתר:
"חדרים-פרוזה ושירה עברית חופשית"
צילום ועריכה: יאיר בן־חיים
© כל הזכויות שמורות
המשורר: אברהם שיין מקריא את השיר: כקשת
חזרה לעמוד התוכן של מדור "דבר אל השיר"
אברהם שיין - 'משורר הרחוב' הראשון בישראל
מאת: יאיר בן־חיים
במהלך השנים, פגשתי את שיין בערים שונות מסתובב במרכזי קניות עם ערמת הספרונים, מוכר את תוצרתו לעובריי אורח. הערצתי את האיש על תעוזתו לנטוש חיים בורגנים לטובת שוטטות ברחובות ובדרך זו להתפרנס מספרוני שיריו. בכל הזדמנות שנפגשנו ביקשתי את ספרוניו החדשים, כמכור לקניינו, שירתו המופלאה.
לימים התקדמתי למשרה בעיתון ארצי מאד מפורסם, ובנוסף להיותי כתב מן השורה שמשתי גם בתפקיד רכז מוספים. עורך העיתון שחיפש סיפורים מעניינים ביקש ממני לספק לו נושאים לכתבות. ידעתי שיום יבוא ושיין יקבל אצלי במה. היום הזה לא אחר לבוא, בוקר אחד נפגשנו דרך מקרה באוטובוס הנוסע מפרדס-חנה לתל-אביב בשעת בוקר מוקדמת. לאורך כל הנסיעה סיפר לי שיין שעשו עליו סרט וחשף בפניי את השתלשלות המאורעות שהובילו לעשיית הסרט. מייד הבנתי שאני חייב לסדר לו כתבה שער למוסף השבועי, במיוחד שכבר התנהל מרדף אחר הסיפור בעקבות הסרט עם עיתון מתחרה.
בשל היכרותנו ביטל שיין את המפגש עם העיתונאי מהעיתון המתחרה, ונתן את הסיפור באופן בלעדי לעיתון בו עבדתי. הכותרת הראשית של הכתבה הייתה
'אני שליח של אלוהים' כותרת המשנה הייתה – 'מי אמר שאין עתיד לשירה העברית? תכירו את אברהם שיין, פעם מנהל בנק והיום משורר שמוכר את ספריו ברחובות תל-אביב'. חודש אחריי הגיע שיין לביתי מצויד בהזמנה להקרנת הבכורה של סרט תיעודי שהכין הבמאי 'גידי דר' שם הסרט היה 'שיין' ההקרנה נערכה בסינמטק בתל-אביב. הסרט זכה להצלחה והוקרן גם בשלושה פסטיבלים בינלאומיים, בפסטיבל ברלין אף זכה במקום ראשון במסגרת סרטים תיעודיים. לאור ביקוש הוקרן שוב הסרט בסינמטק כשלושה חודשים ברציפות.
שיין מעריץ נלהב של המשורר נתן אלתרמן, זכה להכרות אישית עם המשורר, ואף היה בן חסותו בסוף שנות השישים, בהמלצתו של אלתרמן פורסמו כמה משיריו של שיין במוספי התרבות באותם ימים. ■
היה זה באחד מימי שנת 1997 עת נתקלתי ברחוב הראשי של פרדס-חנה באדם שממבט ראשון נראה לי תימהוני. 'שלום אתה אוהב שירה?' פנה אליי בחיוך, והושיט לעברי ספרון קטן. כעיתונאי בעיתון מקומי שחיפש סיפורים מעניינים עמדתי ושוחחתי עם האיש. 'כן אני אוהב שירה,' השבתי. 'הנה לך ספרון שירים שכתבתי, אתה יכול לשלם כמה שאתה רוצה, ואם אין לך, אין דבר, קח תקרא'. לקחתי את ספרון השירים והתחלתי לדפדף, היה זה ספרון תוצרת עצמית שהודק במהדק ביתי. 'קוראים לי אבי שיין ואני משורר רחוב' המשיך לומר. מפלס סקרנותי החל לעלות, והצעתי לו שנלך לבית הקפה הקרוב ונדבר.
נחשף בפניי סיפור מופלא ומרתק. פתאום מצאתי את עצמי יושב בבית קפה עם אדם זר, המספר לי את סיפור חייו, ובאותו רגע ידעתי שיש לי נושא לכתבה. מאז ומתמיד אהבתי שירה ומדפדוף בספרון השירים תוך כדי שיחה הבנתי שאני יושב במחיצתו של משורר גדול.
בעודנו יושבים בבית הקפה סיפר לי האיש את סיפורו. "קוראים לי אברהם שיין, אתה יכול לקרוא לי אבי, נולדתי בשיכון המזרח בראשון לציון ומאז שאני זוכר את עצמי רציתי להיות משורר. הוריי יוצאי גרמניה עלו לארץ בשנת 1933 לא התלהבו מהרעיון וכבן צייתן שקדתי על לימודי ולאחר שחרורי מהצבא התחלתי לעבוד כפקיד בבנק הפועלים. לימים מוניתי לתפקיד הבכיר של מנהל סניף בנק הפועלים בעיר חולון והייתי בתפקיד כעשר שנים. עד שיום אחד החלטתי לעצור את המרדף בחיי הבורגניים והתפטרתי מהבנק. עדיין לא העזתי באותה תקופה להתמסר רק לשירה, תקופה של כמה שנים נוספות התפרנסתי מפוליטיקה. הייתי יועץ ארגוני של חמש מפלגות ידועות. ביניהן מפלגת 'דף' של לובה אליאב, במפלגת מפ"ם, הייתי על תקן של עוזר מנכ"ל, משם עברתי למפלגת העבודה, שם הייתי עוזרו של מזכ"ל ההסתדרות ואחרי שנמאס לי מהשמאל הגעתי ל-'מולדת' מפלגתו של רחבעם זאבי.
בשלב זה בחיי בשנת 1992 זימנתי את עצמי לשיחה נוקבת עם עצמי, ושאלתי, מה עליי לעשות עם החיים שלי, ההחלטה הייתה חד משמעית ללכת אל הצד הרוחני שבי. מאז אותה החלטה אני 'משורר רחוב' שהחליט להקדיש את שארית חייו לשירה".
באותו מעמד סיפרתי לשיין שאני כותב בעיתון המקומי ואשמח לעשות כתבה על סיפור חייו המרתק. כמובן שהוא נתן את הסכמתו, ואכן שבועיים לאחר מכן התפרסמה הכתבה, זכיתי להיות הראשון בארץ שכתב על אברהם שיין. מאז אותו יום נהיינו חברים טובים. לא אחת דאגתי שיפרסמו משיריו בעיתון המקומי, הוא לא שכח לי זאת.
פורסם בתאריך: 03/05/2017, אתם מוזמנים להגיב כאן למטה
