הזמרת והמלחינה חני דינור רואה את עצמה כמיילדת מנגינות מתוך הטקסטים של משוררים אליהם היא מתחברת. מזה כשנה היא מריצה מופע מקורי וייחודי, "משוררים בדואט", המורכב משירי משוררים שהלחינה. בכל שיר היא מלווה על-ידי נגן אחד עם כלי שונה: נבל, מנדולינה, חליל, אקורדיון, ויולה, קונטרבס ואפילו יוקלילי, כלי מיתר המפיק צלילים מדהימים.

 

המופע "משוררים בדואט"  נולד מתוך אהבתה הגדולה של דינור לשירי משוררים. עם תחילת הערב היא משתפת את הקהל ב"בית היוצר" בנמל תל-אביב, ששירי המשוררים בעבורה הם אתגר מעניין. "מרגש אותי בכל פעם מחדש להיות זו שמיילדת את המנגינה מתוך השיר. למרות שרוב השירים לא נכתבו מלכתחילה מתוך כוונה שיולחנו, אני בכל זאת מצליחה להצמיח להם כנפיים, כפי שהגדיר את זה המשורר רוני סומק".

וכמחווה לרוני סומק, המופע נפתח בשירו "שיר לילדה שנולדה". חני לא שוכחת להחמיא לגלעד אפרת, נגן הבס המלווה. "זה אושר גדול  לעבוד עם נגנים כאלה מוכשרים, שכל  אחד הוא אמן בפני עצמו. האלבום שלי נקרא "משוררים בדואט",  אבל מבחינתי זה דואט שלי לא רק עם המשורר, אלא גם עם כל אחד מהנגנים".

 

בזה אחר זה התחלפו הנגנים וכל אחד בתורו ליווה את דינור עם כלי נגינה אחר,  כל שיר והחליפה המוזיקלית שנתפרה למידותיו. תומר בכר, נגן הנבל, ליווה את חני בשירו של אורציון ברתנא, "זה שאני עף", ולרגע נדמה היה שהיא עצמה עפה עם השיר. הביצוע ל"אישה בודדה" של המשורר אשר רייך, בליווי צלילי המנדולינה של אדם מדר, היה מושלם. אהבתי את העיבוד המוזיקלי שהותאם לטקסט.

 

שרשרת השירים נקטעת בהודעה מפתיעה: "נמצא איתנו כאן מוזיקאי אורח שהגיע מלונדון, לסיבוב הופעות עם התזמורת האנדלוסית הים-תיכונית המדהימה. קבלו את קובי ישראלית!" להשלמת ההפתעה שלף קובי את האייפון שלו, ובעזרתו ניגן את הפתיח לשיר "משורר אני", של המשורר המנוח ז'קי ברקן. הצלילים שהפיק האייפון לא נפלו מכל כלי נגינה אמיתי. 

 

בהמשך הערב ביצעה דינור  את "תני לדמעות" של המשורר הנודע נתן  יונתן, שנפטר לפני  אחת-עשרה שנים.  חני סיפרה שהכירה אותו באופן אישי, ועוד בחייו זכתה להלחין שירים שלו. משוררת נודעת אחרת, רחל, זכתה לביצוע מיוחד של שירה "ואולי".

 

אחר-כך באו ברצף מוזיקלי מרשים השירים "אור" של המשוררת אלישבע גל, בליווי הפסנתרן רמי הראל "געגועים" של דב בהט, "מאזין בסתר" של יעקב ברזילי, "הבל החיים" של המשורר פרץ דרור בנאי "מתאפרת" של ש. שפרה, "שמיים של שבת" של דורון נשר,  שוב בליווי הפסנתרן רמי הראל,"איני יכול" של אריה סיוון (בליווי שריקה של המוזיקאי אדם מדר. ראו סרטון מצורף) ו"אבל אהבה" של אסי דיין שוב בליווי הפסנתרן רמי הראל. לקראת סיום ביצעה דינור את "צליל קולו של הגשם", שכתבה מאי מוזפר, משוררת ערבייה מבחריין, בתרגום לעברית של אהוד הורוביץ (השיר כלול בספר "קולות מן הים האחר" שירת נשים ערביות, שיצא לאור בהוצאת "קשב לשירה").

 

שיר הסיום הוקדש למשורר הלאומי, חיים נחמן ביאליק ולשירו הידוע "אל הציפור". לביצוע השיר, שזכה לעיבוד מיוחד, הזמינה חני לבמה את כל הנגנים. חלל האולם התמלא בבת אחת בזיקוקי דינור וירטואליים. היה מרגש.