אחת מיוזמות  התרבות שיסד חיים נחמן ביאליק בתל אביב בראשיתה  היה "עונג שבת", אירועי תרבות כל יום שישי סמוך לכניסת השבת.

ההתכנסות הראשונה הייתה בשנת תרפ"ז - 1926 בבית הספר למוזיקה שולמית,  אך היה קהל רב, ועם הזמן עברו האירועים לבית "אוהל שם" שנתרם לביאליק עבור קיום האירועים הללו. היום התחדש הקדש  אוהל שם, בראשות מיכה ינון, שהיה בעבר ראש מינהל התרבות במשרד התרבות. יש שיתוף פעולה בין ההקדש ובין תיאטרון אורנה פורת , והיו"ר מיקי ירושלמי. מתקיימים אירועי "עונג שבת" בימי שישי, והפעם היה זה שילוב מוצלח בין אירוע יום שישי ובין ערב ט'ו בשבט שחל בדיוק ביום שישי. סדר ט'ו בשבט שחיברו הרצל ובלפור חקק, תואם בדיוק את רוחוו של ביאליק, ויש גם רצף והמשכיות. ביאליק היה מייסד אגודת הסופרים העברים, והרצל ובלפור חקק, שניהם היו יושבי ראש של אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל.

 

ביום שישי  10/02/2017 כהמשך למסורת של ביאליק, התקיים בתיאטרון ארנה פורת באולם 'אהל שם' ברחוב בלפור בתל-אביב סדר ט"ו בשבט בנוסח ישן וחדש, שכתבו הרצל ובלפור חקק. נוסח הסדר נשען על מבנה הסדר הקבלי של "פרי עץ הדר" של המקובלים מהמאה השבע עשרה, עם שילוב של פרקי ספרות מן המדרש ומן הספרות החדשה ושירי הזמר הישראלים.  בהכנת הַסֵדר, הכינו האחים חקק שולחן מכל טוב מפירות החג ומפירות העונה שכלל  שפע של כיבודים ומשקאות. כמו בחג פסח יש כאן בט"ו בשבט "סדר ט'ו בשבט" עם ארבע כוסות יין...  הסדר לווה בהקראת שירים של משוררים ושירה בציבור של שירי ארץ ישראל.

 

 

לפנים בישראל כינוהו: ראש השנה לאילנות ולמה זכו אילנות לראש השנה מיוחד להם ?

"באחד בשבט  -   ראש השנה לאילנות כדברי בית שמאי ובית הלל אומרים: בחמישה עשר בו." (משנה מסכת ראש השנה)

 

חמישה עשר בשבט נחשב במקורות "ראש השנה לאילנות": לא קרה בו שום אירוע היסטורי והוא אינו חג מן התורה. זה היה יום של גביית מסים על האילנות...

אך הפך במשך הדורות לחג של אכילת פירות ארץ ישראל, לתיקון מיסטי של המקובלים, לחג נטיעות של התנועה הציונית וגם של מדינת ישראל...

 

 

 

מסר אקולוגי לסדר ט'ו בשבט:

 

בשעה שברא הקב"ה את האדם הראשון, נטלו והחזירו לפני כל אילני גן-עדן ואמר לו: ראה מעשיי, כמה משובחים הֵמה! וכל מה שבראתי, בשבילך בראתי. תן דעתך, שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת, אין מי שיתקן אחריך.  (קוהלת רבה ט')