מפגש בין העיר, הכפר והשירה

מאת: יאיר בן־חיים

המשוררת חגית בת אליעזר ופאנל המשוררים מימין, שירי ברוק, מאיה וינברג, ראובן שבת ואלי אביר

צילום: יאיר בן־חיים

© כל הזכויות שמורות

כמה פעמים יצא לכם לחזות במפגש בין העיר והכפר, בין הטבע המקשט לנו את תפאורת החיים, מרגיע ומטעין אותנו בעוצמות ואנרגיות,   לבין העיר העמוסה במגדלי כוורות מבוטנות, כלי רכב לתפארת ובעיקר אלפי בני אדם השרויים במרדף תמידי אחר ההישגיות, הנהנתנות, והאינטרסנטיות כדי למלא את חלל עולמם וקיומם.

 

המשוררת חגית בת אליעזר יחד עם המשורר ראובן שבת יזמו את  ערב השירה 'מפגש בין העיר והכפר' שהוא אחד מסדרת ארועי נושא המזמנים משוררים לקרוא שירים  רלוונטיים לנושא.

הרעיון הכללי במפגש 'העיר והכפר' במתחם הסלון בדיזנגוף סנטר בתל-אביב נועד לבחון את ההבדלים והשפעות המקום על כתיבתו של המשורר.

 

כל מפגש שירה במתחם הסלון הספרותי בהנחיית בת אליעזר מתוכנן  בקונספט ייחודי ומעניין, הפעם אירחה בפאנל שלושה משוררים ושלוש משוררות: שירי ברוק שגיא, מאיה וינברג, אירית תהילה סולטן, ראובן שבת, אלי אביר ודוד ברבי. 

 

השירים שקראו המשוררים הציגו את החוויה האישית וסיפרו על מקור ההשראה והנסיבות לכתיבת השיר.

בין לבין נערכו אתנחתאות מוזיקליות בביצוע הזמרת נטע גנון בליווי אמה על הקלידים במבחר פיוטים ומזמורים.

אתם מוזמנים לצפות בסרטונים, להתרשם מהמשוררים,  משירתם ומדעתם.

 

בית בלי גג / אירית תהילה סולטן

 

אַתָּה רוֹצֶה לִכְתֹּב

כְּבַר אָמַרְתָּ שֶׁאַתָּה מְשׁוֹרֵר

אַתָּה לֹא יָכוֹל לַחְזֹר בְּךָ

אַתָּה מֻכְרָח לִכְתֹּב

אֲבָל לֹא יוֹצֵא לְךָ שִׁיר

כָּל הַזְּוָעוֹת שֶׁסָּפַגְתָּ

הֵם פּרְוֹזָה

זֹאת לֹא שִׁירָה.

כָּל הַמְּשׁוֹרְרִים

יֵשׁ לָהֶם גַּגּוֹת עַל הַבָּתִּים

רַק לְךָ יֵשׁ בַּיִת בְּלִי גַּג

בַּקַּיִץ הַקִּירוֹת רוֹתְחִים

הָרִצְפָה חַמָּה

אֵין מָקוֹם לִבְרֹחַ

בַּחֹרֶף כָּל הַבַּיִת מֻצָּף

אַתָּה חַי בְּתוֹךְ סְתִימָה

אֶת כָּל הַכֶּסֶף שֶׁלְּךָ

בִּזְבַּזְתָּ עַל עֶפְרוֹנוֹת

וְדַפִּים צְהֻבִּים

כְּדֵי כְּשֶׁתָּמוּת

תָּמוּת מְשׁוֹרֵר

הַגְּרָפוֹ‍לוֹ‍ג יְסַפֵּר עָלֶיךָ

מַשֶּׁהוּ חָשׁוּב

וַיָּשִׂימוּ אֶת הַכְּתָבִים שֶׁלְּךָ

בְּמוּזֵאוֹן לְאֻמָּנוּת

בְּמִסְגֶּרֶת מֵעֵץ וּזְכוּכִית זוֹלָה

אַתָּה כְּבָר לֹא עָסוּק בְּגַּגּוֹת הַבַּיִת

שֶׁל מְשׁוֹרְרִים מֻצְלָחִים

יֵשׁ לְךָ אֶת הַמַּצֵּבָה הֲכִי מְעַנְיֶנֶת

יְשָׁנָה כָּזֹאת

אַתָּה מְיֻחָד

כִּי יֵשׁ מִישֶׁהוּ כָּמוֹךָ

שֶׁכָּל מַחְשְׁבוֹתָיו

הָיוּ שִׁירָה וּפְרוֹזָה

אֲבָל לֹא זָכִית לִתְהִלָּה

כִּי פָּחַדְתָּ שֶׁיַּחְשְׁבוּ

שָׁאַתָּה מְשׁוֹרֵר גַּאַוְתָן

אֶת הַפֵּרוֹת שֶׁלְּךָ

אַתָּה תִקְצֹר בָּעוֹלָם הַבָּא

כְּשֶׁתִּהְיֶה מֵת בָּעוֹלָם הַזֶּה

וְחַי בָּעוֹלָם שֶּׁכָּתַבְתָּ עָלָיו

אוֹתָהּ רוּחַ מְרַחֶפֶת

 

***/ שירי ברוק שגיא

 

אֲפִלּוּ צִמְחֵי הַפֶּרֶא שֶׁלָּהּ

לֹא יְכוֹלִים לְהַסְתִּיר אֶת הַמִּגְדָּלִים הַגְּבוֹהִים

שֶׁהָעִיר מְגַדֶּלֶת בָּךְ

יוֹם יוֹם כְּשֶׁאַתְּ חוֹלֶפֶת עַל פָּנֶיהָ בַּדֶּרֶךְ הַקְּבוּעָה לָעֲבוֹדָה

מְשַׁפְשֶׁפֶת בָּעֲקֵבִים מְדַקְּרִים אַתְּ פִּיחַ הַבֹּקֶר

שֶׁבִּכְלָל לֹא מֵזִיז לוֹ אִם תַּחְשְׂפִי מִמֶּנּוּ

עוֹד שִׁכְבָה גֵּאוֹלוֹגִית שֶׁל אֲדֹם-לָבָן

אֶפְשָׁר לַחְשֹׁב

אֲפִלּוּ עַל הַיָּרֵחַ כְּבָר הִתְגַּלּוּ סִימָנֵי חֲנִיָּה

וּלְמִי אִכְפַּת אִם תָּנִיחִי לוֹ לְהִצְטַבֵּר עַל הַכָּחֹל-לָבָן הַבָּא

אוֹ עַל עוֹד תַּחַת מִזְדַּקֵּן שֶׁל בִּנְיַן בָּאוּהָאוּס לַשִּׁמּוּר

הוֹ כַּמָּה יָפָה הָעִיר הַלְּבָנָה בְּמִלּוּאָהּ

כַּמָּה מַרְגִּיעַ רַעַשׁ הָעִיר הַלְּבַנְבַּן שֶׁלָּהּ שֶׁזּוֹרֵם לָךְ לְאֹרֶךְ הַגַּב

כְּשֶׁהוּא מַשְׁכִּים לְהָרְגֵךְ

אֲפִלּוּ מוֹכֵר הַפִּיצוּצִיָּה הַשָּׁחֹר

שֶׁהִתְחַלֵּף בְּמַהֲלַךְ הַלַּיְלָה בְּשָׁחֹר אַחֵר

לֹא יוֹדֵעַ אִם אַתְּ זוֹ אוֹתָהּ הָאַתְּ מֵאֶתְמוֹל

הַזֹּאת שֶׁתָּמִיד עוֹבֶרֶת בְּאוֹתוֹ מָקוֹם בְּלִי לְהַבִּיט בּוֹ

אוֹ אוּלַי הַהִיא

שֶׁאָמְרָה פַּעַם בֹּקֶר טוֹב לְכָל חַבְרַת קִבּוּץ עִם

חִיּוּךְ שֶׁשָּׁמוּר רַק לָהּ בַּטָאבּוּ

וַאֲפִלּוּ לֹא יָדְעָה אָז

שֶׁכָּל אַחַת שֶׁחָלְפָה מוּלָהּ בַּשְּׁבִיל

הִיא הַבַּת-יִפְתָּח שֶׁתַּהֲרֹג.

החופפות של תל אביב

 

ראובן שבת

 

אֲנִי שׂוֹנֵא אֲנָשִׁים

בְּתֵל אָבִיב

אֲבָל מֵת עַל חוֹפְפוֹת הַשֵּׂיעָר שֶׁבָּהּ

תֵּבֵל עֲשׂוּיָה פְּרוּסוֹת גְּבִינָה מְתוּקָה

הִיא

הָעִיר

עַל באשת בָּתֵּי הַמְּלָאכָה שֶׁלָּהּ

עֵינָם הַקָּרָה שֶׁל סוֹחֲרֵי הַמָּמוֹן שֶׁלָּהּ

הָמוֹן זונותיה

רֵיחַ חָרִיף שֶׁל

בַּרְזֶל נָקַם

זִכְרוּת זְקוּרָה

שוֹקֶדֶת עַל תְּוַאי שְׂמָלוֹת הַקַּיִץ הַקְצַרְצָרוֹת שֶׁלָּהּ

אֲבָל הַחוֹפְפוֹת שֶׁלָּהּ

הַוָּי הַחוֹפְפוֹת

בְּמִסְפָּרוֹת אַקְרַאי

הֵן מְשַלְטֶטוֹת בְּמַכְשִׁירֵי שֶׁמֶשׁ חַיֵּיהֶן

שֵׂיעָרַן  פָּזוּר

וְאֶצְבָּעוֹת הָעֹנֶג שֶׁלָּהֶן

מְחַיֶּה אֶת הַנֶּפֶשׁ

בְּאוֹתָהּ

נְגִיעַת עִיר הַמְעַרְסֶלֶת לָהּ

אַט אַט

אֶת

גַּלֵּי הַיָּם

שֶׁל רֵיחָן

הַמָּתוֹק

הַבָּא אַךְ

מִקָּרוֹב.

 

המשורר דוד ברבי קורא את שירו 'הזמן רץ'

 המשוררת שרה בכר קוראת את שירה - 'גן העיר'

הזמרת נטע גנון מבצעת את השיר 'היונה, עד אנה תלכי'

המשוררת רות פרדו-ירון קוראת את שירה 'גן מאיר'

הזמרת נטע גנון מבצעת את השיר 'אלי אליה'

קליפ - המסכם את ערב השירה 'מפגש העיר והכפר' בהנחיית המשוררת חגית בת אליעזר

המשוררת שירי ברוק שגיא קוראת שיר

פורסם בתאריך 31/12/2014 אתם מוזמנים להגיב כאן למטה