"רגישות גבוהה ותדרים של אהבה"

מאת: יאיר בן־חיים

אסתר ויתקון-זילבר חובקת ספר שירים רביעי, "הנפלא מגשת"

צילום: יאיר בן־חיים

© כל הזכויות שמורות

פרופ' מירון איזקסון.

ד"ר דינה לוין

מיכל סנונית

ברכה רוזנפלד

צביקה ניר

פרופ' אביבית לוי קפח

ד"ר רחלי אברהם איתן נושאת דברים

כשמופלאות נפגשת עם התפעמות, יכולים אוצרות הטבע להתייצב אצל הבורא ולהודות לו על הייחוד והיופי שהעניק להם, והם, מצידם, הרעיפו אותם על יצירת המופת שלו - האדם.

 

עוצמתם של הטבע והיקום באה לידי ביטוי בכתיבתה של המשוררת אסתר ח"ק ויתקון-זילבר.  שירתה מדביקה את הקורא באהבה לארץ-ישראל ולנופיה, לצד אהבת הזולת. שירתה נגישה ופורשת מצע טהור להתקיימותו של היחיד הפרטי, בניסיון לאחד את הזולת ולנתבו לאידיליה קיומית לפי תפיסתה.

 

ויתקון-זילבר שימשה במשך 18 שנים כמרצה לספרות במכללת האקדמית אורות ישראל באלקנה. ספרה ריפאות הצבעים זיכה אותה בפרס ראש הממשלה (1998) וכן במילגה מטעם קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל-אביב

 

הנפלא מגשת, ספר שיריה הרביעי, הושק בסוף חודש מאי בבית הסופר בתל-אביב. מנחת הערב החגיגי, האמנית הרב-תחומית והמשוררת נורית צדרבוים, ציינה את פועלה והישגיה הספרותיים של כלת הערב, וציטטה דברים שכתבו על שירתה מיטב חוקרי הספרות בישראל. 

פרופ' אמוץ דפני

דוד ברבי

השחקן והמשורר עמית מאוטנר

ד"ר רחלי אברהם איתן מבצעת את השיר "בובת האשבול"

"לפעמים היצירה מפתיעה אותי כי היא בוראת משהו חדש"

נורית צדרבוים בראיון אחת על אחת

עם אסתר ויתקון-זילבר

נורית: ספרך החדש, הנפלא מגשת, יצא 15 שנים אחרי ספר שירייך הקודם. תוכלי להסביר את פסק-הזמן הממושך?

 

אסתר: זה ממש לא היה מתוכנן. הספר הקודם, חוצה שומרון, שיצא ב-2007, הוא אסופה של סיפורים קצרים, קטעי התבוננות ופרוזה שירית, או שירה בשורות ארוכות. מעין תיעוד של עשרים שנות חיים בשומרון. לשאלתך, אין לי הסבר לפסק-הזמן. היו שנים שהפסקתי לכתוב שירה, טיפין שם טיפין פה. בשנים האחרונות הכרתי את חבורת הכותבים ספרותא - את הענקת לו את השם והיוזמה היתה שלי. היתה אינטראקציה עם עוד חברים והכתיבה שלי התחילה לזרום.

 

נורית: איך נולד שמו של ספרך החדש?

 

אסתר: האמת שזה היה השם הראשון שעלה בדעתי, כשם אחד משיריי. במשך כחצי שנה עלו כל מיני אופציות לשמות, עד שלבסוף חזרתי לשם הראשון. אני מרגישה איתו טוב, שלמה לחלוטין עם הבחירה.

 

נורית: איך היית מסכמת את חוויית הכתיבה שלך?

 

אסתר: הייתי אומרת שהעמידה הזאת מול פלא הבריאה, הזולת, ההוויה שלנו, עמידה שהשירה נוגעת בה, רוצה לבטא, היא סוג של פרשנות, יצירה מחודשת... לפעמים היצירה מפתיעה אותי כי היא בוראת משהו חדש. הניצוץ הראשוני היה אצלי ופתאום נוצר משהו אחר, שהוא בעיני פליאה בפני עצמה. כל הקיום שלנו הוא חידתי ומופלא. אני מאוד מקווה לא לאבד את תחושת ההתפעמות מהעולם, מהמורכבות האנושית, מהטבע האנושי, מכל סוגי האמנות שהם הפלא הבלתי-נלאה של החיים.

 

מירון איזקסון, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת בר-אילן, ציין ששירתה מבטאת את אהבת האדם. "יש בשירים התמודדות מודעת ולא מיודעת עם השאלה הגדולה של בדידותו של האדם. מצאתי בספר, בדקוּיות וברגישות נוגעת ללב, התייחסות לאהבת הזולת מתוך הכוח הפנימי החיובי. אני חושב שאנשים מרירים לא יהיו מוצלחים באהבת הזולת".

 

הסופרת והמשוררת מיכל סנונית התוודתה כי התאהבה בשיריה של אסתר מקריאה ראשונה. "אהבתי את הקשר העמוק בין הטבע לנפש האדם. כשקראתי אותם בפעם השנייה, לקחתי אותם הרבה יותר רחוק. זה כוחה של שירה, כשכל כשאתה חוזר אליה אתה מגלה בה דברים חדשים. אסתר מחוברת בכל נימי נשמתה לנופי הארץ, והדבר ניכר בשירתה".

 

המשורר והשחקן עמית מאוטנר, הקריא בדרכו המיוחדת משיריה של ויתקון-זילבר, והצליח להעלות חיוכים על פני הקהל. אחריו עלה לבמה המשורר, המלחין והזמר דוד ברבי לביצוע עלים ירוקים, שיר שהלחין למילותיה של רחלי אברהם איתן.

 

הסופר והמשורר צביקה ניר, שהכתיר את דבריו בכותרת "הסובלימציה של האני האירוני", הבהיר: "אני מוצא בשיריה של אסתר אמירות רבות אפופות ומעודנות של ריסון רגשות באמצעות צנזורה אישית, אולי בגלל אישיותה ורקעה; טכניקה פואטית האומרת לקורא: אל תשחה על פני השירים שלי עם הראש בחוץ, צלול פנימה, תחדור עמוק, תפענח!"

 

רחלי אברהם איתן, משוררת וחוקרת ספרות, ביצעה את בובת האשבול (שיר-הנושא מתוך ספר השירים השמיני שלה בשם זה), שהתכתב היטב עם חג השבועות שבפתח. בדברה על שירתה של ויתקון-זילבר הביאה אברהם איתן דוגמאות לשימוש שעושה המשוררת באילוזיות המקראיות, והציעה שלוש אפשרויות לקריאה ולפרשנות השירים - ברובד האמוני-דתי, הארוטי והלאומי.

 

מבקרת הספרות ד"ר דינה לוין, סיפרה על היכרותה עם אסתר, לפני 15 שנים, במסגרת ההכנות לקורס במכללה בירושלים על שירה לאומית אצל משוררות. "זו הייתה הפעם הראשונה בה נחשפתי לשירים שלה, ומאז אנחנו מלמדות אותם בקורס חובה בשנה א'. התלמידות מאוד אהבו את השירים בגלל כל הדברים שאמרו קודמי – פשטות, טוהר, אמונה, צניעות". ובפנותה לכלת הערב, הוסיפה: "אני שמחה בשמחתך, אסתר. את ראויה לכל מילה שנאמרה עליך כאן הערב. הרווחת את זה ביושר".

 

המשוררת, מבקרת הספרות, המתרגמת והעורכת ברכה רוזנפלד, בחרה לקרוא את השיר מה לך צידפה, שהוא, לדבריה, "השיר המושלם ביותר בספר. הוא מושתת על דמיון אחד ובעצם מכיל בתוכו את כל המאפיינים השיריים של אסתר. יש בו גם ארוטיקה, גם אהבה, גם התפעלות והתפעמות מכל מה שנאמר עד כה".

 

אמוץ דפני, פרופסור אמריטוס לביולוגיה אבולוציונית באוניברסיטת חיפה, התייחס אף הוא לשיר מה לך צידפה, אך מנקודת-המבט המקצועית שלו כביולוג. "מצאתי הרבה מאוד צידפות ופנינים בספר, וניסיתי לחשוב מה הקשר בין פנינים לאהבה", שיתף את הקהל בהגיגיו. הוא הביא סימוכין מן המקורות והישווה אותם עם המוטיבים בשיריה של אסתר.

 

פרופ' אביבית לוי-קאפח, משוררת, מלחינה וחוקרת במדעי המחשב, קראה שלושה משיריה של כלת הערב, צלע על ירכו, מיטהרת אליך ואתה עימדי. המשוררת עדנה מיטווך-מלר  קראה שלושה שירים קצרים מתוך שירי הארס-פואטיקה שבספר,  שלדבריה: "מעידים על איכותו האמיתית של המשורר". היא חתמה בפרפראזה על שורת הסיום של השיר ספר שירים באומרה: "שירייך, אסתר, גבוהים משמיים ועמוקים מתהום".

 

לסיכום, היתה זו חגיגה ספרותית שהפגישה בין קהל אוהבי שירה למשוררת איכותית שעם השנים צברה לא מעט נקודות זכות על יצירתה. 

פורסם בתאריך: 25/05/2015