אם היו מבקשים ממני לבחור במשוררת אחת מהדור שלנו ולהכתיר אותה כמשוררת העכשווית הטובה ביותר, ללא הנד, הייתי בוחר במלכה נתנזון ז"ל. היא ללא ספק  המלכה של השירה העכשווית. כתיבתה היא הדוגמה לכתיבה מקורית ייחודית עם צבע וקול ובעיקר נשמה. יש כותבים רבים מוכשרים עד טירוף (תרתי משמע) שכתיבתם מנוסחת נפלא, אך אין בה את התוסף  של הנשמה, המחבר את תודעתו של הקורא לציר המרכזי בליבת השירה. מלכה נתנזון הצליחה בכתיבתה לנסוך שובלי התפעמות מבלי להכביד על הקורא, היא כתבה בטבעיות כל-כך אנושית ומילותיה יוצרות תדרים חזקים שאינם  מתפוגגים. הכוח המגנטי של כתיבתה ואישיותה מותירים בנו תחושה שהיא עדיין כאן. המוות הוא רשמי, אך החיות הנותרת מנצחת את הקץ.

 

נחשפתי לכתיבתה של מלכה במפגש משוררים שאירגנה המשוררת וילהלמינה זיוה-סוסק בביתה, ב-30/04/2014 וילהלמינה כדרכה הציגה במהלך הערב, מצגות שירה אותן היא ערכה, באחת מהן נשמע קולה של מלכה נתנזון שהקריאה את שירה "הרדופים בחזי" אותו הקדישה לבנה שגב. בסוף הערב ניגשתי לוילהלמינה ושאלתי אותה עם מלכה נמצאת בין הנוכחים והיא השיבה לי שנבצר ממנה להשתתף בשל מחלתה. איך שהוא באמצעות השתלשלות כתיבת אימיילים לאחר אותו מפגש בין המשתתפים נוצר ביני ובין מלכה קשר שהוביל לחלופת מכתבים.

 

בערב ההשקה שנערך בבית הסופר ביום 18/05/2016 לכבוד ספרה האחרון של מלכה נתזון "ילדה שחורת שפתיים" כחלק מתוכנית הערב הקרינו שני סרטונים שצילמתי את מלכה,  מלכה ראתה את הסרטונים,  כחודש וחצי לאחר הכרותינו. בסרטון התודות לחברים שהיא יזמה היא הזכירה אותי ואת חלופת המכתבים שלנו במייל. והנה בזמן עריכת הסרטונים ועריכת רשימה זאת ניגשתי לקרוא את חלופת המכתבים ואז הבנתי עד כמה היתה ההתכתבות שלנו משמעותית עבור מלכה. לא אתפלא אם בכך נוספו לה עוד כמה חודשים לחיים.

 

את אירוע ההשקה הנחתה העורכת, המתרגמת והמשוררת ברכה רוזנפלד, חברתה הקרובה ביותר של מלכה. לאחר מילות פתיחה בהן ציינה את החשיבות של חשיפת כתיבתה של מלכה והנושאים בהם עסקה כתיבתה בעידן בו מדחיקים את השואה. אחריה עלה אמנון נתנזון, בעלה של מלכה שהודה לברכה וליו"ר אגודת הסופרים, צביקה ניר ולסגנו אביחי קמחי על שעזרו בארגונו של הערב.

 

אביחי קמחי סגן יו"ר אגודת הסופרים נשא דברים בשם ועד האגודה, אך הפעם ניכרה ההתרגשות הרבה שאחזה בו. הקשר של אביחי עם מלכה היה אף הוא אישי על בסיס יומי בששת חודשי חייה האחרונים. בחלופת המכתבים שלי עם מלכה עלה שמו פעמיים, פעם אחת מלכה הזכירה לי איך אביחי קמחי התקשר אליה באחד ממפגשי קבוצת משוררי השרון שנפגשו בביתו של המשורר ארז ביטון. (קראו בחלופת המכתבים).

 

בהמשך עלתה לבמה ד"ר שלהב קסט עורכת הספר "ילדה שחורת שפתיים" אשר שיתפה את הקהל על תהליך עריכת הספר ועל נושא השואה שהיה חלק מהיומיום שלה בבית הוריה כילדה. היא גדלה בבית שבו היה כד עם אפר  ממקום ההריגה של ההורים של סבתא שלה.

 (ראו את דבריה בסרטון).