תמי ליבנה, משוררת, צלמת ומטיילת ותיקה ברחבי העולם, לאחרונה מלווה ומדריכה קבוצות לחו"ל. שנים רבות גרה בערבה, כתיבתה מושפעת מהנוף והסביבה, נימי המדבר ניבטים בשיריה כמו סערת רוחות סוחפת של תשוקה גדולה.

תמי כותבת על יחסים שבינו לבינה ועל החיים בכלל בסקסיות משובבת. היא רוקחת מטעמים ליריים פיקנטיים ברגש ובהומור.

 
בשורות קצרות, לאו דווקא נחרזות ובמילים פשוטות לכאורה, היא מהלכת על הגבול הדק בין הנסתר והגלוי בין הפשטני והמתוחכם, מתארת סצנות אינטימיות ביותר בצורה מדויקת במילים ספורות ומרכיבה את הטבע מחדש לצרכיה בצורה נעימה ונבונה.

בקריאה נוספת מתגלים רבדים נוספים: הרבה מאוד ציניות וביקורת חברתית עוקצנית ובועטת. בשיריה היא מתעמתת עם הסביבה, עם עצמה וגם עם אלוהים. חול וקודש מתחברים ומקבלים משמעויות נוספות.

בשירים הקצרים והמתומצתים מסתתרות אמירות מתוחכמות. פעמים רבות תפנית בלתי צפויה לקראת הסוף משאירה את הקורא עם תחושה של צמרמורת קלה.