לדבריה של נילי לאופרט  "אין זה מקרה שיוני פתח ביצירה מאת שופן. הוואלסים של פרדריק שופן קשורים קשר הדוק למחזה בעלת הארמון ללאה גולדברג, מחזה העומד במרכז שני הספרים החדשים. במחזה משתתפות 4 דמויות: הרוזן זאברודסקי – בעל הארמון שהפך למוזיאון אשר הולאם על ידי הנאצים; לנה, פליטה יהודיה בת 16 אותה מצא הרוזן תועה ביער במנוסה מפני הנאצים; הרוזן מציל ומסתיר אותה בארמונו ועוטף אותה בכל מנעמי החיים העומדים לרשותו, בכלל זה ריקודים לצלילי הוואלסים של שופן באווירה האריסטוקרטית של המאה ה 19. בה בעת מסתיר הרוזן ממנה את עובדת סיום המלחמה מזה שנתיים. בארמון עמד הזמן מלכת. חייה של לנה מתנהלים בְמרתף הארמון ורק ב 10 בערב, למשמע 10 צלצולי שעון הקוקיה, רשאית היא לעלות לטרקלין. שתי הדמויות הנוספות הן של שני שליחים מא"י הפוגשים בָנָעָרָה באקראי עת בקשו מסתור בארמון מסערה משתוללת. הם אלה המנפצים את בועת האשלייה בה היא חיה, ומשכנעים אותה לפתוח בחיים חדשים בא"י."